La Guemara lie chaque bénédiction du matin à un geste du réveil ; on les dit pourtant dans l'ordre au beit haknesset, à cause des mains non propres et pour acquitter ceux qui ne les connaissent pas, mais chacun reste tenu de les dire, pour compléter les cent bénédictions quotidiennes instituées par David. Le Tour traite des trois bénédictions « qui ne m'a pas fait… », de la formule des femmes, de « qui donne la force à celui qui est las », des bénédictions qu'on dit même sans en avoir joui et de celles qu'on ne dit pas. Il cite les prières qui suivent dans les rituels d'Achkenaz et explique son propre usage : dire la bénédiction de la Torah avant tout verset.
הלכות ברכות השחר ואחר שהניח תפילין יסדר הברכות שתקנו על סדור העולם והנהגתו ואע"ג דמלישנא דגמרא משמע שצריך לומר כל אחת ואחת בשעתה דהכי גרסינן בברכות פרק הרואה כי מתער משנתיה לימא אלהי נשמה וכו' עד לפגרים מתים כי שמע קול תרנגול לימא ברוך אתה ה' אמ"ה נותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה פי' הלב נקרא שכוי בל' המקרא דכתיב או מי נתן לשכוי בינה והלב הוא המבין ועל ידי הבינה אדם מבחין בין יום ובין לילה ומפני שהתרנגול מבין וגם בערביא קורין לתרנגול שכוי תקנו ברכה זו לאמרה בשמיעת קול התרנגול. וכי לביש לימא ברוך מלביש ערומים וכי מנח ידו אעיניה לימא פוקח עורים וכי תריץ ויתיב לימא מתיר אסורים וכי זקיף לימא זוקף כפופים וכי נחית לארעא לימא רוקע הארץ על המים וכי מסגי לימא המכין מצעדי גבר וכי סיים מסאני' לימא שעשה לי כל צרכי וכי אסר המייניה לימא אוזר ישראל בגבורה וכי פריס סודרא על רישיה לימא עוטר ישראל בתפארה כי משי ידיה לימא ענט"י כי משי אפיה לימא המעביר שינה מעיני ותנומה מעפעפי ויהי רצון מלפניך וכו' שתרגילני בתורתך וכו' וחותם בא"י גומל חסדים טובים לעמו ישראל וכן צ"ל ויהי רצון בוי"ו שברכה אחת היא עם המעביר שינה שאם היתה ברכה בפני עצמה היתה פותחת בברוך ועל כן אין לענות אמן אחר המעביר שינה שאינה סוף ברכה ולפי סדר הגמרא היה ראוי לברך על כל אחת ואחת בשעתה ולפי שאין הידים נקיות תקנו לסדרן בבה"כ וגם מפני שרבים מעמי הארצות שאין יודעים אותן תקנו שיסדרום בבה"כ ויענו אמן אחריהם ויצאו ידי חובתן אבל ודאי חובה הוא על כל יחיד ויחיד לברך אותן דתניא היה ר"מ אומר מאה ברכות חייב אדם לברך בכל יום וסמכוה על דרש הפסוקים והשיב רב נטרונאי ריש מתיבתא דמתא מחסיא דהע"ה תקן מאה ברכות דכתיב (שמואל ב כג) הוקם על ע"ל בגימ' ק' הוי כי בכל יום היו מתים ק' נפשות מישראל ולא היו יודעין על מה היו מתים עד שחקר והבין ברוח הקודש ותקן להם לישראל ק' ברכות וע"כ תקנו חכמים ז"ל אלו הברכות על סדר העולם והנהגתו להשלים ק' ברכות בכל יום וצריך כל אדם ליזהר בהם והפוחת אל יפחות והמוסיף יוסיף על כל ברכה וברכה שנתקנה לו כמו שאמרו חכמים ברכות (מ.) ברוך ה' יום יום בכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו ואמרינן בפרק כיצד מברכין (ברכות לה.) אר"י אמר שמואל כל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה כאילו מעל וצריך כל אדם ליזהר שלא יבא לידי מעילה ויש עוד ג' ברכות שצריך לברך בא"י אמ"ה שלא עשאני עו"ג שצריך ליתן שבח והודאה למקום שבחר בנו מכל העו"ג וקרבנו לעבודתו בא"י אמ"ה שלא עשאני עבד אע"פ שמברך שלא עשאני אשה שגם היא אינה חייבת במצות עשה שהזמן גרמא צריך לברך שלא עשאני עבד שהוא גרוע טפי בא"י אמ"ה שלא עשאני אשה שאינה חייבת במצות עשה שהזמן גרמא ונהגו הנשים לברך שעשאני כרצונו ואפשר שנוהגים כן שהוא כמי שמצדיק עליו הדין על הרעה ובסדורי אשכנז כתובים אלו ג' ברכות מיד אחר נותן לשכוי בינה ובספרי ספרדים כתובים בסוף קודם המעביר שינה ואין חשש וראיתי בסדורי רב עמרם כיון שבירך זוקף כפופים אין לברך מתיר אסורים ואיני יודע למה דהא בגמרא מפרש כל אחת ואחת למה נתקנה. עוד ברכה אחת יש בסדורי אשכנז בא"י אמ"ה הנותן ליעף כח ונתקנה על שאדם מפקיד נשמתו בערב ביד הקב"ה עייפה מעבודה קשה כל היום ומחזירה לו בבוקר שקטה ושלוה וע"פ המדרש חדשים לבקרים רבה אמונתך בשר ודם מפקיד פקדון ביד חבירו ומחזירו לו בלוי ומקולקל אבל אדם מפקיד בכל ערב נשמתו ביד הקב"ה והיא עייפה ומחזירה לו חדשה ורגיעה ואומר יה"ר עד בין שאינו בן ברית ואם ירצה להוסיף בקשות עוד הרשות בידו ואין בו משום שינוי מטבע וכל הברכות שהן על סדור העולם והנהגתו כגון אלהי נשמה והנותן לשכוי ורוקע הארץ על המים והמכין מצעדי גבר אין לחסר מהם אפילו לא שמע קול תרנגול או לא הלך על הארץ אבל אותם שהם על הנאותיו לא יברך אם לא נהנה כגון ששוכב על מטתו ואינו לא לובש ולא אוזר ולא עוטף אין לו לברך ובסדורי אשכנז כתוב אחר י"ר רבון כל העולמים לא על צדקותינו אנחנו מפילין תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים מה אנו מה חיינו מה חסדנו ומה צדקנו מה כחנו ומה גבורתנו מה נאמר לפניך ה' או"א הלא כל הגבורים כאין לפניך ואנשי השם כלא היו וחכמים כבלי מדע ונבונים כבלי השכל כי כל מעשיהם תוהו וימי חייהם הבל לפניך ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל: אבל אנחנו עמך בני בריתך בני אברהם אוהבך שנשבעת לו בהר המוריה זרע יצחק יחידו שנעקד על גבי המזבח עדת יעקב בנך בכורך שמאהבתך שאהבת אותו ומשמחתך ששמחת בו קראת אותו ישראל וישרון. לפיכך אנחנו חייבים להודות לך ולשבחך ולפארך ולרוממך ולברך את שמך וליתן שבח והודיה לשמך אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו אשרינו שאנו משכימין ומעריבין ערב ובוקר בכל יום פעמים ואומרים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. ורבינו יהודה החסיד היה רגיל לומר אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. והיה מכוין לצאת בו י"ח ק"ש משום שפעמים כשעושין קרובץ מתעכבים מק"ש עד אחר זמנה ואמר שהיה יוצא בזה כדאיתא בברכות שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד זו היא קריאת שמע של רבי יהודה הנשיא. אתה הוא עד שלא נברא העולם ואתה הוא משנברא העולם אתה הוא בעה"ז ואתה הוא בעולם הבא קדש את שמך על מקדישי שמך קדש את שמך בעולמך ובישועתך תרום ותגביה קרננו בא"י מקדש שמך ברבים ונתקנה ע"פ הירושל' ואינה פותחת בברוך שאינה אלא ברכת הודאה אתה הוא ה' האלהים בשמים ממעל ובשמי השמים העליונים אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון ומבלעדיך אין אלהים קבץ קויך מארבע כנפות הארץ יכירו וידעו כל באי עולם כי אתה אלהים לבדך על כל ממלכות הארץ אתה עשית את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם ומי בכל מעשה ידיך בעליונים או בתחתונים שיאמר לך מה תעשה אבינו שבשמים עשה עמנו חסד בעבור שמך הגדול הגבור והנורא שנקרא עלינו וקיים לנו מה שהבטחתנו ע"י צפניה חוזך כאמור בעת ההיא אביא וגו' ואח"כ ברכת התורה ופרשת התמיד ומשנת איזהו מקומן והוקשה לי על זה הסדר לומר פסוקים קודם ברכת התורה ונהגתי בעצמי מיד אחר ברכת אלהי נשמה לברך ברכת התורה ולומר אחריה פרשת ברכת כהנים ולסדר הברכות וי"ר ורבון העולמים וכו' עד לעיניכם אמר ה'. וראיתי בסדורי רב עמרם אחר שכתב משנת איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל סידר אותו וכן כתב לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ומודה על האמת ודובר אמת בלבבו וישכם ויאמר רבון העולמים וכו' עד לעיניכם אמר ה':
Lois des bénédictions du matin (birkot hacha'har).
Après avoir mis les tefilin, il récitera dans l'ordre les bénédictions qui ont été instituées sur l'ordonnance du monde et sa conduite. Pourtant, d'après la formulation de la Guemara, il ressort qu'il faut dire chacune en son moment, car voici ce que nous lisons dans Bera'hot, au chapitre Haroé : « Quand il s'éveille de son sommeil, qu'il dise Elokaï nechama, etc., jusqu'à "aux corps morts". Quand il entend le chant du coq, qu'il dise : Barou'h ata ה', Elokénou méle'h haolam, qui as donné au sé'hvi l'intelligence de distinguer entre le jour et la nuit. » Explication : le cœur est appelé sé'hvi dans la langue de l'Écriture, comme il est écrit : « Ou qui a donné au sé'hvi l'intelligence ? » Le cœur est ce qui comprend, et c'est par l'intelligence que l'homme distingue entre le jour et la nuit. Et parce que le coq comprend, et qu'en Arabie aussi on appelle le coq sé'hvi, on a institué cette bénédiction pour être dite en entendant le chant du coq.
« Quand il s'habille, qu'il dise : Béni… qui habille ceux qui sont nus. Quand il pose la main sur ses yeux, qu'il dise : qui ouvre les yeux des aveugles. Quand il se redresse et s'assied, qu'il dise : qui délie ceux qui sont liés. Quand il se met debout, qu'il dise : qui redresse ceux qui sont courbés. Quand il pose le pied à terre, qu'il dise : qui étend la terre sur les eaux. Quand il marche, qu'il dise : qui affermit les pas de l'homme. Quand il met ses chaussures, qu'il dise : qui m'a pourvu de tous mes besoins. Quand il attache sa ceinture, qu'il dise : qui ceint Israël de vaillance. Quand il étend un foulard sur sa tête, qu'il dise : qui couronne Israël de splendeur. Quand il se lave les mains, qu'il dise : al netilat yadayim. Quand il se lave le visage, qu'il dise : qui ôte le sommeil de mes yeux et l'assoupissement de mes paupières. Et qu'il soit Ta volonté, etc., de m'habituer à Ta Torah, etc. » Et il conclut : « Barou'h ata ה', qui accorde de bonnes grâces à Son peuple Israël. »
De même, il faut dire « Vihi ratson » avec un Vav (« Et qu'il soit Ta volonté »), car c'est une seule bénédiction avec « qui ôte le sommeil » : si c'était une bénédiction à part, elle commencerait par « Barou'h ». C'est pourquoi on ne répond pas amen après « qui ôte le sommeil », car ce n'est pas la fin d'une bénédiction.
Selon l'ordre de la Guemara, il conviendrait de dire chacune en son moment. Mais parce que les mains ne sont pas propres, on a institué de les dire dans l'ordre au beit haknesset ; et aussi parce que beaucoup d'ignorants (amé haarets) ne les connaissent pas, on a institué de les dire dans l'ordre au beit haknesset, afin qu'ils répondent amen après elles et s'acquittent ainsi de leur obligation. Mais il est certainement obligatoire pour chaque particulier de les réciter. Car il est enseigné : Rabbi Meïr disait : un homme est tenu de réciter cent bénédictions chaque jour. On l'a appuyé sur l'interprétation de versets. Rav Natronaï, chef de l'académie de Mata Me'hassia, a répondu que le roi David, paix sur lui, a institué les cent bénédictions, car il est écrit (II Samuel 23) : « houkam al », et « al » a pour valeur numérique cent. En effet, chaque jour mouraient cent âmes d'Israël, et l'on ne savait pas pourquoi elles mouraient, jusqu'à ce qu'il recherche et comprenne par l'esprit saint ; il institua alors pour Israël cent bénédictions. C'est pourquoi nos Sages, de mémoire bénie, ont institué ces bénédictions sur l'ordonnance du monde et sa conduite, pour compléter cent bénédictions chaque jour.
Chacun doit y être attentif. Celui qui retranche, qu'il ne retranche pas ; celui qui ajoute, qu'il ajoute, pour chaque bénédiction qui a été instituée à son intention, comme l'ont dit les Sages (Bera'hot 40a) : « Béni soit ה' jour après jour » : chaque jour, donne-Lui l'équivalent de Ses bénédictions. Et nous disons au chapitre Kets'ad mevar'hin (Bera'hot 35a) : Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : quiconque jouit de ce monde sans bénédiction est comme s'il commettait une profanation des choses consacrées (méila). Chacun doit donc veiller à ne pas en venir à une méila.
Il y a encore trois bénédictions qu'il faut réciter. « Barou'h ata ה', Elokénou méle'h haolam, qui ne m'a pas fait idolâtre », car il faut rendre louange et remerciement à l'Omniprésent, qui nous a choisis parmi tous les idolâtres et nous a rapprochés de Son service. « Barou'h ata ה', Elokénou méle'h haolam, qui ne m'a pas fait esclave » : bien que l'on dise « qui ne m'a pas fait femme », alors qu'elle non plus n'est pas astreinte aux commandements positifs liés au temps, il faut dire « qui ne m'a pas fait esclave », car l'esclave est de condition plus basse. « Barou'h ata ה', Elokénou méle'h haolam, qui ne m'a pas fait femme », car elle n'est pas astreinte aux commandements positifs liés au temps. Les femmes ont coutume de dire « qui m'a faite selon Sa volonté » ; il se peut qu'elles aient cette coutume parce que c'est comme celui qui reconnaît la justice du jugement sur un mal qui le frappe. Dans les rituels d'Achkenaz, ces trois bénédictions sont écrites aussitôt après « qui as donné au sé'hvi l'intelligence », et dans les livres des Séfarades, elles sont écrites à la fin, avant « qui ôte le sommeil » ; il n'y a pas à s'en inquiéter. J'ai vu dans le rituel de Rav Amram que, puisqu'on a dit « qui redresse ceux qui sont courbés », on ne dit pas « qui délie ceux qui sont liés ». Je ne sais pas pourquoi, car la Guemara explique pour chacune la raison de son institution.
Il y a encore une bénédiction dans les rituels d'Achkenaz : « Barou'h ata ה', Elokénou méle'h haolam, qui donne la force à celui qui est las. » Elle a été instituée parce que l'homme dépose le soir son âme entre les mains du Saint, béni soit-Il, lasse d'un dur labeur de toute la journée, et Il la lui rend le matin calme et paisible. C'est d'après le Midrach sur « Ils se renouvellent chaque matin, grande est Ta fidélité » : un être de chair et de sang dépose un dépôt chez son prochain, qui le lui rend usé et abîmé ; mais l'homme dépose chaque soir son âme entre les mains du Saint, béni soit-Il, lasse, et Il la lui rend neuve et reposée.
Puis il dit « Yehi ratson » jusqu'à « ou qu'il ne soit pas membre de l'alliance ». S'il veut ajouter encore des requêtes, il en a la permission, et ce n'est pas un changement de la formule instituée (chinouï matbéa). Toutes les bénédictions qui portent sur l'ordonnance du monde et sa conduite, comme « Elokaï nechama », « qui as donné au sé'hvi », « qui étend la terre sur les eaux » et « qui affermit les pas de l'homme », on n'en omet aucune, même si l'on n'a pas entendu le chant du coq ou qu'on n'a pas marché sur le sol. Mais celles qui portent sur ses jouissances personnelles, il ne les dira pas s'il n'en a pas joui : par exemple, s'il est couché dans son lit et qu'il ne s'habille pas, ne se ceint pas et ne se couvre pas, il ne doit pas les dire.
Dans les rituels d'Achkenaz, il est écrit après « Yehi ratson » : « Maître de tous les mondes, ce n'est pas en raison de nos actes de justice que nous déposons nos supplications devant Toi, mais en raison de Ta grande miséricorde. Que sommes-nous ? Qu'est notre vie ? Qu'est notre bonté ? Qu'est notre justice ? Qu'est notre force ? Qu'est notre puissance ? Que dirons-nous devant Toi, ה' notre D.ieu et D.ieu de nos pères ? Tous les héros ne sont-ils pas comme rien devant Toi, les hommes de renom comme s'ils n'avaient pas été, les sages comme sans connaissance et les gens d'intelligence comme sans discernement ? Car toutes leurs actions sont néant, et les jours de leur vie sont vanité devant Toi ; la supériorité de l'homme sur la bête est nulle, car tout est vanité. Mais nous, nous sommes Ton peuple, les enfants de Ton alliance, les enfants d'Avraham qui T'aimait, à qui Tu as juré sur le mont Moriya ; la descendance d'Its'hak, son fils unique, qui fut lié sur l'autel ; l'assemblée de Yaakov, Ton fils premier-né, que, par l'amour que Tu lui portais et la joie que Tu avais de lui, Tu as appelé Israël et Yechouroun. C'est pourquoi nous devons Te remercier, Te louer, Te glorifier, T'exalter, bénir Ton Nom et rendre louange et remerciement à Ton Nom. Heureux sommes-nous ! Combien notre part est bonne, combien notre sort est agréable et combien notre héritage est beau ! Heureux sommes-nous, qui nous levons tôt et veillons le soir, soir et matin, deux fois chaque jour, pour dire : Écoute Israël, ה' est notre D.ieu, ה' est Un. »
Rabbénou Yehouda Ha'hassid avait l'habitude de dire ensuite : « Béni soit le Nom de la gloire de Son règne à tout jamais. » Il avait l'intention de s'acquitter par là de l'obligation de la lecture du Chema, car parfois, lorsqu'on dit des kerovets, on retarde la lecture du Chema au-delà de son temps ; et il disait qu'il s'en acquittait ainsi, comme on l'apprend dans Bera'hot : « Écoute Israël, ה' est notre D.ieu, ה' est Un : telle est la lecture du Chema de Rabbi Yehouda Hanassi. »
« C'est Toi, avant que le monde fût créé ; c'est Toi, depuis que le monde a été créé ; c'est Toi dans ce monde-ci, et c'est Toi dans le monde futur. Sanctifie Ton Nom sur ceux qui sanctifient Ton Nom, sanctifie Ton Nom dans Ton monde, et par Ton salut élève et rehausse notre force. Barou'h ata ה', qui sanctifies Ton Nom devant la multitude. » Elle a été instituée d'après le Yerouchalmi, et elle ne commence pas par « Barou'h », car ce n'est qu'une bénédiction de remerciement.
« C'est Toi, ה', qui es D.ieu dans les cieux en haut et dans les cieux des cieux supérieurs. C'est Toi le premier et Toi le dernier, et en dehors de Toi il n'est pas de D.ieu. Rassemble ceux qui espèrent en Toi des quatre coins de la terre. Que tous ceux qui viennent au monde reconnaissent et sachent que Toi seul es D.ieu sur tous les royaumes de la terre. Tu as fait les cieux et la terre, la mer et tout ce qu'ils contiennent ; et qui, parmi toutes les œuvres de Tes mains, en haut ou en bas, pourrait Te dire : Que fais-Tu ? Notre Père qui es aux cieux, agis avec nous avec bonté en l'honneur de Ton grand Nom, puissant et redoutable, qui est invoqué sur nous, et accomplis pour nous ce que Tu nous as promis par Tsefania, Ton voyant, comme il est dit : En ce temps-là, Je vous ramènerai, etc. »
Ensuite viennent la bénédiction de la Torah, la section du sacrifice perpétuel (Tamid) et la michna Eizéhou mekoman. Cet ordre m'a fait difficulté, car on y dit des versets avant la bénédiction de la Torah. J'ai donc pris pour moi l'habitude, aussitôt après la bénédiction Elokaï nechama, de dire la bénédiction de la Torah, puis la section de la bénédiction des kohanim, et ensuite de dire dans l'ordre les bénédictions, le « Yehi ratson » et « Maître des mondes », etc., jusqu'à « devant vos yeux, a dit ה' ». J'ai vu dans le rituel de Rav Amram qu'il a placé ce texte après avoir écrit la michna Eizéhou mekoman et la baraïta de Rabbi Yichmaël, et il a écrit ainsi : « Que l'homme soit toujours craignant le Ciel en secret, qu'il reconnaisse la vérité et dise la vérité dans son cœur, qu'il se lève tôt et dise : Maître des mondes, etc., jusqu'à : devant vos yeux, a dit ה'. »