L'obligation de se réjouir et l'interdiction de jeûner pendant Roch Hachana et le Chabbat Chouva.
ואוכלין ושותין ושמחין ואין להתענות בו כלל ורב נטרונאי ז"ל כתב ביום א' של ר"ה א"א לישב בו בתענית משום דמדאורייתא הוא אבל בי"ט שני ושבת לית בהו קושיא משום די' ימים אינון משונין מכל ימות השנה לפיכך נהגו רבותינו לישב בהן בתענית בין בחול בין בשבת וכתב א"א ז"ל דבריו תמוהין שאוסר להתענות בי"ט ראשון של ר"ה והתיר להתענות בשבת ונראין דברי רבינו האיי שכתב להתענות בי"ט שני של ר"ה אנו רואין שיפה הוא שלא להתענות שכך אמרו פרנסי ישראל הראשונים לישראל לכו אכלו מעדנים ושתו ממתקים וכן בשבת שובה אין אנו רואין שיתענה האדם שהרי תשעה באב שהוא תענית חמור לא רצו לקבוע בשבת וכ"כ הרי"ץ גיאת שאין להתענות די' ימי תשובה איקרו ימי צום לא איקרו וכן יראה מהמדרש שהבאתי למעלה כי מי גוי גדול וכו' ואיתא הכי בירושלמי בר"ה מתריעין ולא מתענין:
On mange, on boit et on se réjouit à Roch Hachana, et il ne faut pas y jeûner du tout. Rav Natronaï a écrit qu'il est impossible de jeûner le premier jour car il est d'ordre torahique, mais que cela est permis le second jour de Yom Tov et le Chabbat de ces dix jours, et que nos maîtres avaient l'habitude d'y jeûner. Mon père (le Roch) a écrit que ses propos sont étonnants, car il interdit de jeûner le premier jour mais le permet le Chabbat. L'avis du Rav Haï semble plus juste : il a écrit qu'il vaut mieux ne pas jeûner le second jour, comme les premiers dirigeants l'ont dit au peuple : « Allez, mangez des mets délicieux et buvez des boissons douces ». De même, on ne doit pas jeûner le Chabbat Chouva, car même Ticha Beav qui est un jeûne strict n'a pas été fixé le Chabbat. Le Ritz Ghiat a également écrit qu'on ne jeûne pas, car ces jours s'appellent « dix jours de repentance » et non « jours de jeûne ». C'est aussi ce qui ressort du Midrach et du Talmud de Jérusalem : à Roch Hachana, on sonne mais on ne jeûne pas.