Un mavoï débouché aux deux bouts sur le domaine public ou une karmelit se répare par une tsourat hapéta’h d’un côté et un lehi ou une qora de l’autre. S’il débouche sur une cour sans érouv, un lehi ou une qora à chaque bout suffit. Le domaine public lui-même (16 ammot, de porte à porte, six cent mille passants) n’est permis que par des portes. Règles du mavoï coudé en dalet ou en ‘het, et du mavoï en scolopendre.
מבוי המפולש בשני ראשין לרה"ר צריך צורת הפתח מכאן ולחי או קורה מכאן ובהכי מיהא סגי ל"ש אם הוא מפולש בשני ראשיו לר"ה או צד אחד לר"ה וצדו השנית לכרמלית אבל אם צד אחד פתוח לר"ה וצדו השנייה לחצר שאינה מעורבת א"צ צורת הפתח אלא לחי או קורה בשני ראשין ורשות הרבים עצמה דהיינו רחב י"ו אמה מפולש משער לשער וששים ריבוא עוברין בו אינו ניתר אלא בדלתות וכתב א"א הרא"ש ז"ל והוא דננעלות בלילה והרמב"ם ז"ל כתב ואינן צריכין לנעול בלילה אבל צריך שיהו ראוין לנעול היו משוקעות בעפר מפנה אותן ומתקנן לנעול וכן נראה מסוגיית ההלכה ולאחר שעשה לה דלתות חשובה כולה כחצר אחד ואין מבואותיו צריכין תיקון ור"י כתב מבוי שרחב י"ג אמות ושליש ושני ראשיו מפולשין לר"ה הרחב י"ו אמות דינו כר"ה וצריך דלתות מבוי עקום כמין דל"ת כזה דינו כאילו היה מפולש בעקמימות וצריך צורת הפתח בעקמומיתו ובשני ראשיו לכל אחד לחי או קורה או צורת הפתח בכל אחד משני ראשיו ולחי או קורה בעקמומיתו ואם עשוי כמין ח' צריך צורת הפתח בשני עקמימותיו ובשני ראשיו לחי או קורה והעשוי כנדל פירוש מבוי גדול שהרבה מבואות קטנות פתוחין לו וראשם השנייה פתוחות לר"ה כזה אפילו אין פתחי הקטנים שמכאן ומכאן מכוונין זה כנגד זה עושה לכל אחד במקום פתיחתו לגדול צורת הפתח מצד אחד ובראשו השני הפתוח לר"ה לחי או קורה ובמבוי הגדול אם הוא מפולש עושה צורת הפתח מצד אחד ומצדו השני לחי או קורה ואם הוא סתום עושה לחי או קורה בראשו:
Un mavoï débouché aux deux extrémités sur le domaine public a besoin d’une tsourat hapéta’h (forme de porte) d’un côté et d’un lehi (poteau) ou d’une qora (poutre) de l’autre ; cela suffit, qu’il soit débouché aux deux bouts sur le domaine public, ou d’un côté sur le domaine public et de l’autre sur une karmelit. Mais si un côté s’ouvre sur le domaine public et l’autre sur une cour qui n’est pas munie d’érouv, on n’a pas besoin de tsourat hapéta’h : un lehi ou une qora à chacune des deux extrémités suffit. Le domaine public lui-même — c’est-à-dire une voie large de 16 ammot, débouchée de porte à porte, où passent six cent mille personnes — n’est permis que par des portes. Mon maître et père le Roch z"l a écrit : à condition qu’elles soient fermées la nuit. Le Rambam z"l a écrit qu’elles n’ont pas besoin d’être fermées la nuit, mais qu’elles doivent être aptes à l’être ; si elles sont enfoncées dans la terre, on les dégage et on les remet en état pour pouvoir les fermer. C’est aussi ce qui ressort de la discussion de la halakha. Une fois qu’on lui a fait des portes, le tout est considéré comme une seule cour et ses mavoï n’ont plus besoin d’aménagement. Le Ri a écrit : un mavoï large de 13 ammot et un tiers, dont les deux extrémités débouchent sur un domaine public large de 16 ammot, a le statut de domaine public et a besoin de portes. Un mavoï coudé en forme de dalet, ainsi, a le même statut que s’il était débouché au coude : il faut une tsourat hapéta’h au coude, et à chacune des deux extrémités un lehi ou une qora ; ou bien une tsourat hapéta’h à chacune des deux extrémités et un lehi ou une qora au coude. S’il est fait en forme de ‘het, il faut une tsourat hapéta’h à ses deux coudes, et aux deux extrémités un lehi ou une qora. Celui qui est fait comme une scolopendre — c’est-à-dire un grand mavoï auquel s’ouvrent beaucoup de petits mavoï dont l’autre extrémité s’ouvre sur le domaine public, ainsi —, même si les ouvertures des petits, de part et d’autre, ne se font pas face : on fait pour chacun, à l’endroit où il s’ouvre sur le grand, une tsourat hapéta’h d’un côté, et à son autre extrémité ouverte sur le domaine public un lehi ou une qora. Dans le grand mavoï, s’il est débouché, on fait une tsourat hapéta’h d’un côté et de l’autre un lehi ou une qora ; s’il est fermé, on fait un lehi ou une qora à son extrémité.