Implications de l'oubli de participation au érouv dans des configurations de cours successives (intérieures et extérieures) ou communicantes.
שלש חצרות פתוחות זו לזו ופתוחות למבוי כזה ועירבה כל אחד מחיצונות עם האמצעי' והחיצונות לא עירבו יחד החיצונות אסורות זו עם זו והאמצעית מותרת עם כל אחת מהם והם מותרות עמה: ב' חצירות זו לפנים מזו ופנימית פתוחה לחיצונה והחיצונה למבוי כזה ויש לפנימי' דריסת הרגל על החיצונה עירבה פנימית לעצמה ולא החיצונה או ששכח א' מן החיצונה ולא עירב פנימית מותרת והחיצונה אסורה עירבה חיצונה ולא פנימית או ששכח אחד מן הפנימית ולא עירב שתיהן אסורות דכיון דפנימית אסורה בחצירה אוסרת גם על החיצונה עירבה כל אחת לעצמה כל אחת מותרת בחצירה עירבו ביחד ונתנו עירובן בחיצונה ושכח אחד בין מן הפנימית בין מן החיצונה ולא עירב שתיהן אסורות עד שיבטל רשותו נתנו עירובן בפנימית ושכח אחד מן הפנימית ולא עירב שתיהן אסורות אבל שכח אחד מן החיצונה ולא עירב פנימית מותרת דכיון שעירובה אצלה ואין לחיצונה דריסת רגל עליה אלא בשביל עירובה שמרגילה לתוכה יסלקנה מעליה ותשאר עירובה אצלה לבדה ותהיה מותרת ואם יחיד דר בפנימית ויחיד בחיצונה או שנים בחיצונה ועירבו אין היחיד שבפנימית אוסר על החיצונה וכן ג' חצירות זו לפנים מזו ויחיד בכל אחד ואחד אף ע"פ ששניהם עוברים על החיצונה אין אוסרין עליה:
Trois cours ouvertes l'une sur l'autre et ouvertes sur une impasse de cette manière, et que chacune des cours extérieures a fait un érouv avec celle du milieu, mais que les extérieures n'ont pas fait de érouv ensemble : les extérieures sont interdites l'une avec l'autre, tandis que la cour du milieu est autorisée avec chacune d'elles, et elles sont autorisées avec elle. Deux cours, l'une à l'intérieur de l'autre, l'intérieure étant ouverte sur l'extérieure et l'extérieure sur l'impasse, de cette manière, et l'intérieure a un droit de passage sur l'extérieure : si l'intérieure a fait un érouv pour elle-même et non l'extérieure, ou si un [habitant] de l'extérieure a oublié et n'a pas participé au érouv, l'intérieure est autorisée et l'extérieure est interdite. Si l'extérieure a fait un érouv et non l'intérieure, ou si un [habitant] de l'intérieure a oublié et n'a pas participé au érouv, les deux sont interdites ; car puisque l'intérieure est interdite dans sa propre cour, elle l'interdit aussi à l'extérieure. Si chacune a fait un érouv pour elle-même, chacune est autorisée dans sa cour. S'ils ont fait un érouv ensemble et ont placé leur érouv dans l'extérieure, et qu'un [habitant] a oublié de participer au érouv – que ce soit de l'intérieure ou de l'extérieure –, les deux sont interdites jusqu'à ce qu'il annule son droit. S'ils ont placé leur érouv dans l'intérieure et qu'un [habitant] de l'intérieure a oublié et n'a pas participé au érouv, les deux sont interdites. Mais si c'est un [habitant] de l'extérieure qui a oublié et n'a pas participé au érouv, l'intérieure est autorisée ; car puisque son érouv est chez elle et que l'extérieure n'a pas de droit de passage sur elle si ce n'est à cause de son érouv qui l'y amène régulièrement, elle l'écarte d'elle et son érouv reste chez elle seule, et elle sera autorisée. Et si un individu seul habite dans l'intérieure et un individu seul dans l'extérieure, ou deux dans l'extérieure qui ont fait un érouv, l'individu de l'intérieure n'interdit pas l'extérieure. Il en va de même pour trois cours l'une à l'intérieur de l'autre avec un seul individu dans chacune, bien que les deux autres passent par l'extérieure, ils ne lui interdisent pas [de porter].