Règles concernant les quatre aunes assignées à chaque personne, les dimensions selon les avis (Alfasi et Zerahya ha-Levi), et l'espace entouré pour l'habitation lorsque le jour de Chabbat surprend quelqu'un.
תניא שבו איש תחתיו מכאן שכל אדם יש לו ד"א בכ"מ אפילו יצא חוץ לתחום שהרי משה אמר כן לאותן שיצאו חוץ לתחום ללקוט ומודדין לכל אדם כפי אמותיו ומרווחות ולעיל פי' אם נותנין לו אלכסונן ואם היה ננס באיבריו שנותנין לו ד"א בינונית ופסק רב אלפס שאין לו אלא ד"א והוא באמצען וה"ר זרחיה הלוי פסק שיש לו ד"א בכל רוח שהן ח' על ח' וה"מ להלך אבל לטלטל אין לו אלא ד' בכ"מ שקידש היום עליו אם הוא מוקף לדירה אפילו אין בו עתה דיורין חשוב כולו כד"א ואם אינו מוקף לדירה עד סאתים חשוב כולו כד' אמות ואפילו שבת בתל גבוה י' ובקמה קצורה ושבולות מקיפות אותה חשיבי כד"א עד סאתים:
Il est enseigné : « Que chacun reste chez soi », d'où l'on apprend que tout homme dispose de quatre aunes en tout lieu, même s'il est sorti hors de la limite (thoum), car Moïse l'a ainsi dit à ceux qui étaient sortis hors de la limite pour ramasser. On mesure pour chaque homme selon ses propres aunes, de manière large, et il a été expliqué plus haut si on lui accorde leur diagonale. Si c'est un nain par ses membres, on lui accorde quatre aunes moyennes. Rav Alfasi a statué qu'il n'a que quatre aunes et qu'il se tient au milieu d'elles, tandis que le Rav Zerahya ha-Levi a statué qu'il dispose de quatre aunes dans chaque direction, soit huit sur huit ; mais cela vaut pour marcher, alors que pour transporter il n'a que quatre aunes en tout lieu. Lorsque le jour le surprend : s'il est entouré pour l'habitation, même s'il n'y a pas actuellement d'habitants, l'ensemble est considéré comme ses quatre aunes ; et s'il n'est pas entouré pour l'habitation, jusqu'à deux se'ataim, le tout est considéré comme quatre aunes. De même, s'il a passé Chabbat sur un tertre haut de dix téfachim, ou dans un champ de blé coupé entouré d'épis, cela est considéré comme quatre aunes jusqu'à deux se'ataim.