Règles concernant les huiles, mèches et lampes utilisables, ainsi que l'interdiction de profiter de leur lumière.
כל השמנים והפתילות כשרים לה בין בחול בין בשבת אף הפסולים לנר של שבת מפני שאין אורן יפה ושאין השמן נמשך אחר הפתילה כשרים לה דלא חיישינן שמא תכבה ויחזור וידליקנה שאף בחול (עסי' תרע"ב) אם כבתה קודם שעבר זמנה א"צ לחזור ולהדליקה ולא חיישינן נמי שמא יטה מפני שאין אורן יפה שהרי אסור להשתמש לאורה ל"ש תשמיש של קדושה כגון ללמוד ול"ש שאר תשמיש ואפילו תשמיש עראי בעלמא כגון לעיין מעות לאורה אסור ובעל העיטור כתב דוקא תשמיש של חול אבל תשמיש של קדושה שרי ולא נהירא לא"א הרא"ש ז"ל ומפני שאסור להשתמש לאורה מוסיפין נר אחד שאם ישתמש לאורה שיהא השימוש לאור אותו הנר שאלו לאחי ה"ר יחיאל נרות חנוכה שמדליקין אחד יותר בסתם לשמש ולא פירש איזה מהם יכול אח"כ לברור איזה שירצה להיות שמש אפילו הראשון או האמצעיות או דווקא האחרון והכי מסתברא תשובה נרות חנוכה אין להפסיק בהן הלכך האחרון יהיה שלא לשם נר חנוכה שאם ישתמש לאורן ישתמש לאור אותו הנר ואין שם שמש עליו כי השמש הוא המדליק בו הנרות ע"כ: וה"ר מאיר מרוטנבורק לא היה מדליק בנר של חרס אלא בשל מתכת וכשלא היה לו אלא של חרס היה לוקח חדשים בכל לילה וכשלא היה לו חדשים היה מסיקן באור דהוו כמו חדשים דהכי איתא במסכת סופרים אין מדליקין בנר ישן אין לו רק ישן מלבנו באור יפה וסתם נר שהוא של חרס הלכך בשל מתכת א"צ חדש ושל זכוכית או חרס מצופה דינו כמתכת:
Toutes les huiles et mèches sont valables pour Hanoucca, que ce soit en semaine ou le Chabbat, même celles qui sont invalides pour les lumières de Chabbat parce que leur lumière n'est pas belle ou que l'huile ne monte pas bien dans la mèche. Elles sont valables car nous ne craignons pas qu'elles s'éteignent et qu'il doive les rallumer, puisqu'en semaine, si la lumière s'éteint avant la fin du temps requis, il n'est pas nécessaire de la rallumer. Nous ne craignons pas non plus qu'il incline la lampe si la lumière est faible, car il est de toute façon interdit de profiter de sa lumière. Cela s'applique aussi bien à un usage sacré, comme l'étude, qu'à un usage profane, même temporaire, comme vérifier des pièces de monnaie à sa lumière. L'auteur du Sefer HaItour a écrit que seul l'usage profane est interdit, mais que l'usage sacré est permis ; cependant, mon père le Roch rejette cette opinion. Puisqu'il est interdit de profiter de la lumière, on ajoute une lumière supplémentaire afin que, si l'on s'en sert, ce soit de la lumière de cette lampe-là. On a demandé à mon frère R. Ye'hiel : si l'on allume une lumière supplémentaire en tant que chamach sans préciser laquelle, peut-on choisir par la suite celle qui servira de chamach, même la première, celles du milieu, ou obligatoirement la dernière ? Il a répondu, et c'est logique, que les lumières de Hanoucca ne doivent pas être interrompues. Par conséquent, c'est la dernière qui ne sera pas allumée au titre de Hanoucca, de sorte que si l'on profite de la lumière, ce sera de celle-ci. On ne l'appelle pas chamach, car le chamach est la bougie avec laquelle on allume les autres. Le Maharam de Rothenbourg n'allumait pas dans une lampe en argile mais en métal. S'il n'avait que de l'argile, il prenait des lampes neuves chaque nuit ; s'il n'en avait pas de neuves, il les passait au feu pour les remettre à neuf, comme il est dit dans le traité Sofrim : on n'allume pas dans une vieille lampe ; s'il n'a qu'une vieille, il la blanchit bien au feu. Une lampe non spécifiée est en argile. Pour le métal, il n'est donc pas nécessaire d'en avoir une neuve, et le verre ou l'argile vernissée ont le même statut que le métal.