Signes de l'œuf d'oiseau pur ; achat chez le non-juif ; œufs de neveila et de treifa ; cuisson d'un œuf interdit avec d'autres ; poussin né d'un œuf interdit ; formation de l'embryon ; oiseau douteusement treifa qui pond ; vente au non-juif.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
סימני ביצים ודיניהם. ובו י' סעיפים: סימני ביצים להכיר שהם מעוף טהור אם שני ראשיה כדין או חדין או שהיה חלמון מבחוץ וחלבון מבפנים בידוע שהוא ביצת עוף טמא ואפילו אם יאמר המוכר שהם מעוף טהור אין סומכין עליו ואם ראשו אחד כד ועגול וראשו השני חד ועגול וחלבון מבחוץ וחלמון מבפנים אפשר שהיא ביצת עוף טמא ואפשר שהיא ביצת עוף טהור לפיכך שואל לצייד ישראל (או עובד כוכבים) (טור וב"י בשם ה"ה וכ"כ בשם הר"י ן' חביב) המוכר אם אמר ליה של עוף פלוני הוא ואנו מכירים שאותו עוף טהור הוא סומך עליו ואם אמר של עוף טהור ולא אמר שמו אינו סומך עליו לפיכך אין לוקחין ביצים מן העובדי כוכבים אלא א"כ היה מכיר אותם ויש לו בהם טביעות עין שהם ביצי עוף פלוני טהור ואין חוששין להם שמא הם ביצי טריפה או נבילה:
Les signes des œufs pour reconnaître qu'ils viennent d'un oiseau pur : si ses deux extrémités sont arrondies, ou toutes deux pointues, ou si le jaune est à l'extérieur et le blanc à l'intérieur, on sait que c'est un œuf d'oiseau impur. Même si le vendeur dit qu'ils viennent d'un oiseau pur, on ne s'appuie pas sur lui. Si une extrémité est ronde comme une cruche et l'autre pointue et arrondie, que le blanc est à l'extérieur et le jaune à l'intérieur, il se peut que ce soit un œuf d'oiseau impur ou d'oiseau pur. On demande donc au chasseur juif — ou non-juif — qui vend : s'il dit que c'est de tel oiseau, et que nous savons que cet oiseau est pur, on s'appuie sur lui. S'il dit que c'est d'un oiseau pur sans en dire le nom, on ne s'appuie pas sur lui. Aussi n'achète-t-on pas d'œufs auprès des non-juifs, sauf si on les reconnaît et qu'on a tvi'ut ayin (reconnaissance visuelle) que ce sont des œufs de tel oiseau pur. On ne craint pas qu'ils soient des œufs de treifa (bête interdite pour défaut organique) ou de neveila (charogne).
עכשיו נוהגים ליקח ביצים בסתם מכל אדם לפי שאין ביצי עוף טמא מצוי בינינו: הגה ודוקא בביצים השכיחים דהיינו ביצת תרנגולים או אווזות וכיוצא בהן אבל אין לוקחין ביצים מעופות שאינם שכיחים יותר מעופות טמאים עד שיראה בסימנים כמו שנתבאר (ארוך כלל מ"ב):
Aujourd'hui, on a l'usage de prendre des œufs sans précision auprès de quiconque, car les œufs d'oiseau impur ne se trouvent pas parmi nous. (Rema : Cela ne vaut que pour les œufs courants, c'est-à-dire les œufs de poules, d'oies et semblables. Mais on n'achète pas d'œufs d'oiseaux qui ne sont pas plus courants que les oiseaux impurs, jusqu'à ce qu'on en voie les signes, comme il a été exposé.)
ביצת נבילה וטריפה אפילו נגמרה שכיוצא בה נמכרת בשוק אסורה ואפי' נתערבה באלף כולן אסורות אבל ספק אם היא ביצת נבילה או אם היא ביצת שחוטה מותרת אפילו בלא תערובות אבל ספק אם היא ביצת טריפה או ביצת שחוטה אסורה: הגה ואם נשחטה התרנגולת ונמצאת טריפה דין ביצים כדין חלב שנחלב מבהמה (ב"י) ועיין לעיל סימן פ"א:
Un œuf de neveila ou de treifa, même achevé au point que son semblable se vend au marché, est interdit. Même s'il s'est mêlé à mille, tous sont interdits. Mais s'il y a doute s'il s'agit d'un œuf de neveila ou d'un œuf d'oiseau abattu, il est permis, même sans mélange. En revanche, s'il y a doute s'il s'agit d'un œuf de treifa ou d'un œuf d'oiseau abattu, il est interdit. (Rema : Si la poule a été abattue et qu'on l'a trouvée treifa, le din des œufs est celui du lait trait d'une bête. Voir plus haut siman 81.)
הכה תרנגולת על זנבה והפילה ביצתה קודם שנגמרה מותרת ואין כאן משום אבר מן החי והוא שאינה מעורה בגידין:
Si l'on a frappé une poule sur la queue et qu'elle a pondu son œuf avant qu'il soit achevé, il est permis : il n'y a pas ici d'eiver min ha'haï (membre d'un animal vivant), pourvu qu'il ne soit pas attaché par des tendons.
ביצת עוף טמא שנתבשלה עם אחרות אם היא בקליפתה אינה אוסרת ואם היא קלופה אוסרת (ואם היא נקובה דינה כקלופה) (ארוך כלל מ"ב והג"ה ש"ד) וצריך ס"א ביצים של היתר כנגדה לבטלה (ואפילו אינה שלימה רק טרופה) (בארוך וב"י בשם הרשב"א) ואם נתבשלה בתבשיל של היתר אין צריך אלא ששים מן התבשיל לבטלה וביצה שיש בה אפרוח או דם אוסרת המתבשל עמה אפילו אם אינה קלופה: הגה וקליפות האיסור מצטרפים גם עם ההיתר לבטל האיסור וכ"ש קליפות ההיתר (תא"ו נט"ו וירושלמי וש"ס עיין ס"ק י"ד) וע"ל סימן צ"ט:
Un œuf d'oiseau impur cuit avec d'autres : s'il est dans sa coquille, il n'interdit pas ; s'il est pelé, il interdit. S'il est percé, son din est celui du pelé. Il faut soixante-et-un œufs permis en regard de lui pour l'annuler — même s'il n'est pas entier, mais seulement battu. S'il a cuit dans un mets permis, il suffit de soixante du mets pour l'annuler. Un œuf qui contient un poussin ou du sang interdit ce qui cuit avec lui, même s'il n'est pas pelé. (Rema : Les coquilles de l'interdit s'ajoutent aussi à la quantité permise pour annuler l'interdit ; à plus forte raison les coquilles du permis. Voir siman 99.)
ביצת טריפה ונבילה דינה כדין ביצת עוף טמא דכל שאינה קלופה ונתבשלה עם אחרות אינה אוסרת דמיא דביעי בעלמא היא: הגה וי"א דכל ביצים דינם שוה ואוסרים אפילו אינם קלופים (טור בשם בה"ת ורוב הפוסקים) וכן יש לנהוג במקום שאין הפסד מרובה אבל בהפסד מרובה יש לסמוך אמקילין:
Un œuf de treifa ou de neveila a le même din qu'un œuf d'oiseau impur : tant qu'il n'est pas pelé et qu'il a cuit avec d'autres, il n'interdit pas, car ce n'est que de l'eau d'œuf. (Rema : Il y a qui disent que tous les œufs ont le même din et qu'ils interdisent même s'ils ne sont pas pelés. C'est ainsi qu'il faut pratiquer là où il n'y a pas grande perte ; mais en cas de grande perte, on peut s'appuyer sur les avis indulgents.)
אפרוח שנולד מביצת נבילה וטריפה מותר: הגה ויש אומרים דלא נהיגין כן (בארוך) ולכתחלה יזהר:
Un poussin né d'un œuf de neveila ou de treifa est permis. (Rema : Il y a qui disent qu'on n'en use pas ainsi. Lekhathila (a priori), on y prendra garde.)
ביצת עוף טמא שהתחיל העוף להתרקם בה היו לוקים עליה משו' שרץ העוף וביצת עוף טהור שהתחיל העוף להתרקם בה ואכלה היו מכין אותו מכת מרדות:
Un œuf d'oiseau impur dans lequel l'oiseau a commencé à se former : on en était passible de flagellation au titre du sheretz ha'of (bestiole volante). Un œuf d'oiseau pur dans lequel l'oiseau a commencé à se former, et qu'on a mangé : on lui donnait makkat mardut (coups de correction rabbinique).
טריפה אינה יולדת לפיכך עוף שהוא ספק טריפה והטיל ביצים משהין אותו עד שיטיל כל ביציו שטוען כבר אם יטעון פעם אחרת כשרה ונדע זה כששהתה בין סוף לידה לתחלת לידה כ"א יום שלמים כי כן זמן עיבורה והוא הדין לתרנגולת שלא ילדה מעולם שנולד בה ספק טרפות שאם ילדה אחר כ"א יום מזמן שנולד בה ספק טרפות היא והביצים מותרים (אורחת חיים מביאו ב"י בס"ס נ"ז):
Une treifa ne met pas bas. Aussi, un oiseau douteusement treifa qui a pondu : on le retient jusqu'à ce qu'il ponde tous les œufs qu'il porte déjà ; s'il en porte une autre fois, il est kasher. On le sait lorsqu'il a attendu, entre la fin d'une ponte et le début de la suivante, vingt-et-un jours complets, car tel est le temps de sa gestation. Il en va de même pour une poule qui n'a jamais pondu et en laquelle un doute de treifa s'est élevé : si elle a pondu vingt-et-un jours après le moment où le doute de treifa s'est élevé, elle et les œufs sont permis.
אין מוכרין ביצת נבילה וטריפה לעובד כוכבים שמא יחזור וימכרנה לישראל כיצד יעשה יטרפנה בקערה וימכרנה לעובד כוכבים שאז ודאי לא יקנה אותה ישראל ממנו במה דברים אמורים שרואים אותה טרופה בידו שיש לחוש שישראל מכרה לו מפני שהיא טריפה אבל מותר לקנות ממנו פת שנילוש בביצים במקום שנוהגין לאכול פת של עובד כוכבים כיון שאין רואים אותה טרופה בידו: הגה ויש אומרים דעכשיו דאין נזהרין מפת של עובדי כוכבים אין למכור לעובד כוכבים ביצה אסורה אפילו טרופה דחיישינן שמא יערבנה עם פת וימכרנה לישראל (ארוך כלל מ"ב ומ"ד בשם סמ"ק) והכי נהוג במקום דנוהגין לעשות הפת עם ביצים ונוהגין בו היתר לקנותו אבל בשאר מקומות אין לחוש:
On ne vend pas un œuf de neveila ou de treifa à un non-juif, de peur qu'il ne le revende à un juif. Que faire ? On le bat dans un plat et on le vend au non-juif : alors, à coup sûr, un juif ne l'achètera pas de lui. Dans quel cas ? Lorsqu'on le voit battu dans sa main, si bien qu'on peut craindre qu'un juif le lui ait vendu parce qu'il est treifa. Mais il est permis de lui acheter du pain pétri aux œufs, là où l'on a l'usage de manger le pain du non-juif, puisqu'on ne le voit pas battu dans sa main. (Rema : Il y a qui disent qu'aujourd'hui, comme on ne se garde plus du pain des non-juifs, on ne vendra pas à un non-juif un œuf interdit, même battu, de peur qu'il ne le mêle au pain et ne le vende à un juif. Telle est la pratique là où l'on fait le pain aux œufs et où l'on a l'usage d'en autoriser l'achat. Dans les autres lieux, il n'y a pas à craindre.)