Interdits de cuisson, consommation et bénéfice. Seulement bétail pur au lait pur. Volaille et gibier : rabbinique. Œufs dans la volaille, petit-lait, lait de caillette, présure.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
באיזו בשר נוהג דין בשר בחלב והיאך נקרא בשול. ובו י"א סעיפים: כתוב בתורה לא תבשל גדי בחלב אמו ג' פעמים אחד לאיסור בישול ואחד לאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה והוציא אכילה בלשון בישול לומר שאינו אסור מן התורה אלא דרך בישול אבל מדרבנן אסור בכל ענין (כל בשר בחלב שאינו אסור מן התורה מותר בהנאה (טור וארוך כלל ל') .
Il est écrit dans la Torah : « Tu ne cuiras pas le chevreau dans le lait de sa mère », trois fois : l'une pour l'interdit de cuire, l'une pour l'interdit de manger, l'une pour l'interdit de tirer bénéfice. Elle a énoncé l'interdit de manger en termes de cuisson, pour enseigner qu'il n'est interdit par la Torah que par voie de cuisson ; mais de par les Sages, c'est interdit de toute manière. (Rema : Tout basar be'halav (viande au lait) qui n'est pas interdit par la Torah est permis en bénéfice.)
גדי לאו דוקא דהוא הדין שור שה ועז ולא שנא בחלב אם לא שנא בחלב אחרת אלא שדבר הכתוב בהווה:
« Chevreau » n'est pas à prendre au pied de la lettre : il en va de même du bœuf, du mouton et de la chèvre. Peu importe que ce soit dans le lait de sa mère ou dans le lait d'une autre ; seulement, le verset a parlé du cas habituel.
אינו נוהג אלא בבשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה אבל בשר טהורה בחלב טמאה או בשר טמאה בחלב טהורה מותרי' בבישול ובהנאה ובשר חיה ועוף אפילו בחלב טהורה מותר בבישול ובהנאה ואף באכילה אינו אסור אלא מדרבנן אבל דגים וחגבים אין בהם איסור אפילו מדרבנן: הגה ונהגו לעשות חלב משקדים ומניחים בה בשר עוף הואיל ואינו רק מדרבנן אבל בשר בהמה יש להניח אצל החלב שקדים משום מראית העין כמו שנתבאר לעיל סי' ס"ו לענין דם (ד"ע):
Cela ne s'applique qu'à la viande de bête pure dans le lait de bête pure. Mais viande de bête pure dans du lait impur, ou viande de bête impure dans du lait pur, sont permises à la cuisson et au bénéfice. La viande de gibier et de volaille, même dans du lait pur, est permise à la cuisson et au bénéfice ; même pour la consommation, elle n'est interdite que de par les Sages. Mais les poissons et les sauterelles n'ont aucun interdit, même de par les Sages. (Rema : On a l'usage de faire du lait d'amandes et d'y mettre de la viande de volaille, puisqu'il n'est que de par les Sages. Mais pour la viande de bétail, on placera des amandes auprès du lait d'amandes, à cause de l'apparence, comme il a été exposé plus haut siman 66 au sujet du sang.)
אסור לבשל בחלב אשה מפני מראית העין ואם נפל לתוך התבשיל בטל ואין צריך שיעור: הגה ונראה לפי זה דכל שכן דאסור לבשל לכתחלה בחלב טמאה או בשר טמא בחלב טהור (ד"ע) ודוקא בשר בהמה אבל בעוף דרבנן אין לחוש:
Il est interdit de cuire dans du lait de femme, à cause de l'apparence. S'il est tombé dans le mets, il est annulé et n'exige pas de mesure. (Rema : Il en résulte, à plus forte raison, qu'il est interdit de cuire lekhathila (a priori) dans du lait impur, ou de la viande impure dans du lait pur. Cela ne vaut que pour la viande de bétail ; pour la volaille, qui n'est que de par les Sages, il n'y a pas à craindre.)
ביצים הנמצאים בעופות אם הם גמורות דהיינו שיש להם חלבון וחלמון אע"פ שהיא מעורה בגידים הרי זה גמורה ומותר לאכלה בחלב אבל אם אין לה אלא חלמון אסור לבשלם בחלב אבל אם אכלם בפני עצמם מותר לאכול אחריהם גבינה או חלב:
Les œufs trouvés dans les volailles : s'ils sont achevés, c'est-à-dire qu'ils ont blanc et jaune, même s'ils sont encore attachés par des tendons, ils sont achevés et l'on peut les manger avec du lait. Mais s'ils n'ont que du jaune, il est interdit de les cuire dans du lait ; toutefois, si on les a mangés à part, on peut manger ensuite du fromage ou du lait.
המעושן והמבושל בחמי טבריה אין לוקין עליו וכן המבשל בשר במי חלב או בחלב מתה או בחלב זכר או שבישל דם בחלב פטור ואין לוקין על אכילתו משום בשר בחלב: הגה וחלב זכר לא מיקרי חלב כלל ואם נפל לתוך קדירה של בשר אינו אוסר אבל חלב מתה ומי חלב אוסרים המאכל כמו חלב עצמה ואפילו בבישול יש לאסור לכתחלה (כן משמע בארוך כלל ל"א) י"א דאסור לחתות האש תחת קדירה של עובד כוכבים לפי שהם מבשלים בהם פעמים חלב פעמים בשר והמחתה תחת קדירה שלהם בא לידי בישול בשר בחלב (הגהת מרדכי פ' כל הצלמים) עוד כתבו דאין לערב מים שהדיחו בהם כלי בשר עם מים שהדיחו בהם כלי חלב וליתן לפני בהמה דאסורים בהנאה (מהרי"ו) עוד כתבו דהכלי שעושין בו מים לחפיפת הראש אין לשמש בו דעושין אותה מאפר שעל הכירה ורגילות הוא להתערב שם בשר וחלב (מהרי"ל) ולכן יש לאסור גם כן להשתמש מן הקדרות של התנורים שבבית החורף משום דנתזים עליהם לפעמים בשר וחלב מן הקדרות שמבשלים בתנורים (מהרי"ו) ובדיעבד אין לחוש בכל זה ואף לכתחלה אין בזה אלא חומרות בעלמא והמיקל לא הפסיד:
Ce qui a été fumé, et ce qui a cuit dans les sources chaudes de Tibériade : on n'en est pas passible de flagellation. De même, celui qui cuit de la viande dans des eaux de lait, ou dans du lait d'une bête morte, ou dans du lait de mâle, ou qui a cuit du sang dans du lait, est exempt ; et l'on n'est pas passible de flagellation pour l'avoir mangé au titre de basar be'halav. Rema : Le lait de mâle n'est pas appelé lait du tout ; s'il est tombé dans une marmite de viande, il n'interdit pas. Mais le lait d'une bête morte et les eaux de lait interdisent le mets comme le lait lui-même ; même pour la cuisson, il faut interdire lekhathila (a priori). Il y a qui disent qu'il est interdit d'attiser le feu sous la marmite d'un non-juif, car ils y cuisent tantôt du lait, tantôt de la viande, et celui qui attise sous leur marmite en vient à cuire basar be'halav. On a encore écrit qu'il ne faut pas mêler l'eau où l'on a rincé des ustensiles à viande avec l'eau où l'on a rincé des ustensiles à lait, pour la donner à une bête : elles sont interdites en bénéfice. On a encore écrit que l'ustensile où l'on prépare l'eau pour laver la tête on ne s'en servira pas, car on la fait avec la cendre du foyer, et viande et lait s'y mêlent d'ordinaire. Aussi faut-il également interdire de se servir des marmites des fours de la maison d'hiver, car parfois viande et lait y giclent depuis les marmites qu'on cuit dans les fours. Bediavad (après coup), il n'y a pas à craindre pour tout cela ; et même lekhathila, ce ne sont que de simples rigueurs, et qui est indulgent n'y perd rien.
המבשל שליל בחלב חייב וכן האוכלו אבל המבשל שליא או עור וגידים ועצמות ועיקרי קרנים וטלפים הרכים פטור וכן האוכלם פטור:
Celui qui cuit un fœtus dans du lait est passible, et de même celui qui le mange. Mais celui qui cuit un placenta, ou de la peau, des tendons, des os, et les bases des cornes et des sabots encore tendres, est exempt ; de même celui qui les mange est exempt.
יש מי שאומר דנסיובי דחלבא (פי' חלב המתמצת מקפאון הגבינה) אינם בכלל מי חלב ואסור מן התורה אלא מי חלב היינו אחר שעושים הגבינה מבשלים הנסיובי והאוכל צף מלמעלה ולא נשאר בו אלא מים בעלמא זהו הנקרא מי חלב:
Il y a qui disent que les nissyouvei de'halba (le lait qui s'égoutte du caillage du fromage) ne relèvent pas des eaux de lait et sont interdits par la Torah. Les eaux de lait, ce sont ceci : après qu'on a fait le fromage, on cuit les nissyouvei, et la matière alimentaire surnage, et il ne reste que de l'eau : c'est cela qu'on appelle eaux de lait.
חלב הנמצא בקיבה אינו חלב ומותר לבשל בו בשר אפילו בצלול שבה (טור בשם רי"ף ורמב"ם) ויש מי שאוסר (תוס' ורא"ש ור"ת ורשב"א ור"ן) (וכן נוהגין):
Le lait trouvé dans la caillette n'est pas du lait, et l'on peut y cuire de la viande, même dans la partie liquide. Il y a qui l'interdisent. Telle est la pratique.
חלב הנמצא בקיבה (לכתחלה אין להניחו בקיבה עד שיצטנן החלב בתוך הקיבה (ארוך כלל י"ח בשם רבי שמחה והג"ה אשיר"י) אבל בדיעבד אין לחוש עד) שנמלח בקיבתה או שעמד בו יום אחד (ואז) אסור להעמיד בו: הגה ואם העמיד בו אם הוא הצלול אוסר כל הגבינות עד שיהא ס' בחלב שהעמיד נגד הקיבה האסורה ואם היה ס' בחלב הכל מותר ואם היה הקיבה קרושה אינה אוסרת כלום אפי' לא היה ס' בחלב נגד הקיבה (לדעת ר"ת) ואם היה הקיבה צלול מתחילה ונקרש יש לו דין צלול (בית יוסף בשם רשב"א ובשם הפוסקים) ויש מקילין בזה (ש"ד ובית יוסף בשם המרדכי) ובמקום הפסד יש להקל עור הקיבה לפעמים מולחים אותו ומייבשין אותו ונעשה כעץ וממלאים אותו חלב מותר דמאחר שנתייבש הוי כעץ בעלמא ואין בו לחלוחית בשר (ב"י בשם שבולי לקט):
Le lait trouvé dans la caillette : lekhathila (a priori), on ne le laissera pas dans la caillette jusqu'à ce que le lait s'y refroidisse ; mais bediavad (après coup), il n'y a pas à craindre, jusqu'à ce qu'il ait été salé dans sa caillette ou qu'il y ait séjourné un jour entier — alors il est interdit de s'en servir pour faire prendre le fromage. Rema : Si l'on s'en est servi pour faire prendre : s'il est liquide, il interdit tous les fromages jusqu'à ce qu'il y ait soixante dans le lait qui a pris, en regard de la caillette interdite ; s'il y avait soixante dans le lait, tout est permis. Si la matière de la caillette était prise en masse, elle n'interdit rien, même s'il n'y avait pas soixante dans le lait en regard de la caillette (selon Rabbénou Tam). Si la caillette était d'abord liquide puis s'est prise, elle a le din du liquide. Il y a qui sont indulgents là-dessus ; en cas de perte, on indulgera. La peau de la caillette : parfois on la sale et on la sèche, et elle devient comme du bois, et on la remplit de lait — c'est permis, car une fois séchée elle est comme du bois, et elle n'a plus d'humidité de viande.
אם העמיד גבינה בעור קיבת כשרה יש בה טעם בשר אסורה ואם לאו מותרת אבל המעמיד בעור קיבת נבילה וטריפה ובהמה טמאה אוסר בכל שהוא: הגה משום דדבר האסור בעצמו ומעמיד אפילו באלף לא בטיל (כ"כ ב"י לדעת הרשב"א ור"ן) ודוקא שלא היה שם מעמיד אחר רק האסור אבל אם היה שם ג"כ מעמיד היתר הוי זה וזה גורם ומותר אם איכא ס' נגד האסור (ממשמעות המרדכי) .
Si l'on a fait prendre du fromage avec la peau d'une caillette kasher : s'il y a goût de viande, c'est interdit ; sinon, c'est permis. Mais celui qui fait prendre avec la peau d'une caillette de neveila, de treifa ou de bête impure interdit en quelque quantité que ce soit. (Rema : Car une chose interdite par elle-même et qui fait prendre n'est pas annulée, même dans mille. Cela n'est vrai que s'il n'y avait pas d'autre agent de prise que l'interdit ; mais s'il y avait aussi un agent de prise permis, c'est « ceci et cela causent », et c'est permis s'il y a soixante en regard de l'interdit.)