Les ustensiles de table en métal ou en verre achetés chez un non-juif, même neufs, doivent être immergés dans un mikvé. Règles de tevila, de hatsitsa, d'emprunt, de gage, de rouille et de Chabbat.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
דיני טבילת הכלים. ובו ט"ז סעיפים:הקונה מהעובד כוכבים כלי סעודה של מתכו' או של זכוכית או כלים המצופים באבר מבפנים אף על פי שהם חדשים צריך להטבילם במקוה או מעיין של ארבעים סאה (טור בשם סה"מ ועב"י): הגה י"א דכלים המצופים באבר אפילו בפנים יטבול בלא ברכה (ב"י בשם סמ"ק וארוך) וכן נוהגין:
Celui qui achète chez un non-juif un ustensile de table en métal ou en verre, ou des ustensiles revêtus de plomb à l'intérieur : même neufs, il faut les immerger dans un mikvé (bain rituel) ou une source de quarante séa. (Rema : Certains disent que les ustensiles revêtus de plomb, même à l'intérieur, on les immerge sans berakha. Ainsi est l'usage.)
צריך שיהא הכלי רפוי בידו בשעת טבילה שאם מהדקו בידו הוי חציצה ואם לחלח ידו במים תחילה אין לחוש. (ודוקא שלחלח ידיו במי מקוה אבל לא במים תלושים) (משמע ממרדכי פרק השוכר):
Il faut que l'ustensile soit lâche dans la main au moment de l'immersion (tevila) : s'il le serre dans la main, c'est une hatsitsa (interposition). S'il a d'abord mouillé sa main dans l'eau, on n'a pas à craindre. (Seulement s'il a mouillé ses mains dans l'eau du mikvé, et non dans de l'eau puisée.)
יברך על טבילת כלי ואם הם שנים או יותר מברך על טבילת כלים:
On bénit « sur l'immersion d'un ustensile » ; s'ils sont deux ou plus, on bénit « sur l'immersion des ustensiles ».
טריפיד"ש ששופתים עליהם קדירות אינם טעונות טבילה אבל פדיליא"ש טעונות טבילה מפני שנותנים עליהם המאכל עצמו:
Les trépieds sur lesquels on pose les marmites n'ont pas besoin d'immersion. Mais les grils (padelyas) en ont besoin, parce qu'on y met l'aliment lui-même.
סכין של שחיטה (או סכין שמפשיטין בו) (ארוך) יש מי שאומר שאינו צריך טבילה: הגה ויש חולקין (תשב"ץ) וטוב לטובלו בלא ברכה הברזלים שמתקנים בהם המצות אינם צריכים טבילה (ארוך) וכן כיסוי שכופין על הפת לאפותו אבל כיסוי קדירה צריך טבילה (הגהות אשיר"י):
Un couteau de che'hita (abattage rituel) — ou un couteau dont on se sert pour dépouiller — : il y a qui dit qu'il n'a pas besoin d'immersion. (Rema : Certains contestent ; il est bon de l'immerger sans berakha. Les fers avec lesquels on façonne les matsot n'ont pas besoin d'immersion. De même le couvercle qu'on rabat sur le pain pour le cuire. Mais le couvercle d'une marmite a besoin d'immersion.)
כלי עץ שיש לו חשוקים של ברזל מבחוץ שמעמידים אותו אינו טעון טבילה:
Un ustensile de bois qui a des cercles de fer à l'extérieur pour le maintenir n'a pas besoin d'immersion.
כוס של כסף מחובר בכלי עץ צריך טבילה: הגה וכן רחיים של פלפלין שבתוך העץ יש ברזל קבוע שטוחנין בו צריך טבילה (מרדכי) וכן המשפכות של ברזל או הברזות של ברזל ושאר מתכות כולן צריכים טבילה (ארוך) ודוקא שעיקר הכלי הוא של מתכות אבל אם עיקר הכלי הוא של עץ רק שמעט ברזל קבוע בו הואיל ואפשר להשתמש בו בלא הברזל אין צריך טבילה אבל כלי המתוקן ביתדות של ברזל ובלא היתדות לא היה אפשר להשתמש בו והם מבפנים צריך טבילה (כך משמע מב"י בשם הגהות מיימוני פי"ז):
Une coupe d'argent fixée à un ustensile de bois a besoin d'immersion. (Rema : De même un moulin à poivre où, dans le bois, est fixé un fer avec lequel on moud : il a besoin d'immersion. De même les entonnoirs de fer, les robinets de fer et tous les autres métaux ont besoin d'immersion. Seulement si le principal de l'ustensile est de métal. Mais si le principal est de bois et qu'un peu de fer seulement y est fixé, puisqu'on peut s'en servir sans le fer, il n'a pas besoin d'immersion. En revanche, un ustensile aménagé avec des chevilles de fer, sans lesquelles on ne pourrait s'en servir, et qui sont à l'intérieur, a besoin d'immersion.)
השואל או שוכר כלי מהעובד כוכבים אינו טעון טבילה אבל אם ישראל קנאו מהעובד כוכבים והשאילו לחבירו טעון טבילה שכבר נתחייב ביד הראשון ויש מי שאומר שאם לא לקחו הראשון לצורך סעודה אלא לחתוך קלפים וכיוצא בו אין צריך להטבילו: הגה אבל הראשון אסור להשתמש בו לצרכי סעודה אפילו דרך עראי בלא טבילה אף על פי שלקחו לצורך קלפים (ד"ע ואו"ה) וכן אם קנאו ישראל השני מן הראשון לצורך סעודה צריך טבילה גבי השני (בית יוסף):
Celui qui emprunte ou loue un ustensile d'un non-juif n'a pas besoin de l'immerger. Mais si un Israélite l'a acheté du non-juif et l'a prêté à son prochain, il a besoin d'immersion : l'obligation a déjà pris naissance entre les mains du premier. Il y a qui dit que si le premier ne l'a pas pris pour la table, mais pour couper des parchemins et similaires, il n'a pas besoin de l'immerger. (Rema : Mais il est interdit au premier de s'en servir pour la table, même de façon occasionnelle, sans immersion, bien qu'il l'ait pris pour des parchemins. De même, si le second Israélite l'a acheté du premier pour la table, l'immersion est requise pour le second.)
משכן עובד כוכבים כלי לישראל אם נראה בדעת העובד כוכבים שרוצה לשקעו בידו טעון טבילה ואם לאו יטבילנו בלא ברכה או יקנה כלי אחר ויטבילנו עמו: (ואם לבסוף נשתקע בידו יחזור ויטבילנו בלא ברכה) (בית יוסף בשם תשובה אשכנזית ואגור והוא בתשובת מהרי"ל סימן ס'):
Si un non-juif a mis en gage un ustensile chez un Israélite : s'il paraît que le non-juif entend le laisser définitivement entre ses mains, il a besoin d'immersion. Sinon, on l'immerge sans berakha, ou l'on achète un autre ustensile et on l'immerge avec lui. (Si finalement il est resté définitivement entre ses mains, on l'immerge de nouveau sans berakha.)
ישראל שנתן כסף לאומן עובד כוכבים לעשות לו ממנו כלי אינו צריך טבילה (כן משמע ממרדכי): הגה ויש חולקין (טור בשם ריצב"א) ויש לטובלו בלא ברכה ואם מקצת הכסף שנעשה ממנו הכלי של עובד כוכבים צריך טבילה (משמע ממרדכי) וכן אומן ישראל שעשה כלי לעובד כוכבים וקנאו ממנו יטבילנו גם כן בלא ברכה אם העובד כוכבים נתן כל המתכות (ארוך) אבל אם עשאו לעצמו רק שקנה המתכות מן העובד כוכבים או שנתן מקצת מתכות משלו אין צריך טבילה (ב"י בשם הגהות אשיר"י):
Un Israélite qui a donné de l'argent à un artisan non-juif pour qu'il lui en fasse un ustensile n'a pas besoin d'immersion. (Rema : Certains contestent ; on l'immergera sans berakha. Si une partie de l'argent dont l'ustensile a été fait est au non-juif, il a besoin d'immersion. De même, un artisan israélite qui a fait un ustensile pour un non-juif et le lui a racheté : on l'immerge aussi sans berakha si le non-juif a fourni tout le métal. Mais s'il l'a fait pour lui-même, seulement qu'il a acheté le métal chez le non-juif, ou qu'il a fourni une partie du métal de chez lui, il n'a pas besoin d'immersion.)
ישראל שמכר כלי לעובד כוכבים וחזר ולקחו ממנו צריך טבילה אבל אם משכנו בידו וחזר ופדאו ממנו אינו צריך טבילה: הגה ישראל ועובד כוכבים שקנאו כלי בשותפות אין צריך טבילה ישראל שגנבו או גזלו ממנו כליו והוחזרו לו אין צריך טבילה אבל שר או מושל שאנסו ישראל ולקחו כליו והוחזרו לו צריכין טבילה דכבר נשתקעו ביד העובד כוכבים (ארוך):
Un Israélite qui a vendu un ustensile à un non-juif puis l'a racheté a besoin d'immersion. Mais s'il l'avait mis en gage chez lui et l'a racheté, il n'a pas besoin d'immersion. (Rema : Un Israélite et un non-juif qui ont acheté un ustensile en association : il n'a pas besoin d'immersion. Un Israélite à qui l'on a volé ou ravi ses ustensiles, puis qui les a recouvrés : ils n'ont pas besoin d'immersion. Mais un seigneur ou un gouverneur qui a contraint (anos) un Israélite et pris ses ustensiles, puis les lui a rendus : ils ont besoin d'immersion, car ils étaient déjà restés définitivement entre les mains du non-juif.)
צריך להטביל ידי הכלי:
Il faut immerger les anses de l'ustensile.
צריך להעביר החלודה קודם טבילה ואם לא העביר אם מקפיד עליו חוצץ ואם שפשף ונתן בגחלים ונשאר עדיין מעט של חלודה שלא יכול לעבור על ידי כך הוי מיעוטו שאינו מקפיד עליו ואינו חוצץ (וע"ל סימן ר"ב מדין חציצה):
Il faut enlever la rouille avant l'immersion. Si on ne l'a pas enlevée : si l'on y tient, elle fait hatsitsa ; si l'on a frotté et passé aux charbons, et qu'il reste encore un peu de rouille qu'on n'a pu ainsi enlever, c'est une minorité à laquelle on ne tient pas, et elle ne fait pas hatsitsa. (Voir plus loin siman 202 sur la loi de la hatsitsa.)
אין מאמינים קטן על טבילת כלים. (אבל אם טבלו לפני גדול הוי טבילה) (ת"ה סימן רנ"ז):
On ne croit pas un mineur pour l'immersion des ustensiles. (Mais s'il les a immergés devant un majeur, l'immersion est valable.)
אם הטביל כלים על ידי עובד כוכבים עלתה להם טבילה. (אבל אינו נאמן על הטבילה) (ד"ע):
Si l'on a immergé des ustensiles par l'intermédiaire d'un non-juif, l'immersion leur est acquise. (Mais il n'est pas digne de foi quant à l'immersion.)
אם שכח ולא הטביל כלי מערב שבת או מערב יום טוב יתננו לעובד כוכבים במתנה ואחר כך ישאלנו ממנו ומותר להשתמש בו: הגה וכן יעשה אפילו בחול במקום שאין לו מקוה (ב"י) ואם עבר והשתמש בכלי בלא טבילה לא נאסר מה שנשתמש בו ויטבלנו עוד: (טור והפוסקים):
Si l'on a oublié d'immerger un ustensile avant Chabbat ou avant Yom Tov, on le donne en cadeau à un non-juif, puis on le lui emprunte, et il est permis de s'en servir. (Rema : On fera de même même en semaine, là où l'on n'a pas de mikvé. Si l'on a transgressé et s'est servi de l'ustensile sans immersion, ce dont on s'est servi n'est pas interdit, et l'on immergera encore l'ustensile.)