Kilayim de la Torah : on le déchire aussitôt, même en public ; kilayim des Sages : on attend d’être chez soi. Interdit de faire revêtir du kilayim à autrui.
שמותר לפשוט כלאים מחבירו אפילו בשוק. ובו ב' סעיפים:הרואה כלאים של תורה על חבירו אפילו היה מהלך בשוק קופץ לו וקורעו מעליו מיד ואפילו היה רבו (וי"א דאם היה הלובש שוגג אין צ"ל לו בשוק דמשום כבוד הבריות ישתוק ואל יפרישנו משוגג) (טור בשם הרא"ש) ואם היה של דבריהם אינו קורעו מעליו ואינו פושטו בשוק עד שמגיע לביתו (וכן בבית המדרש אין צריך למהר לצאת) (טור) ואם היה של תורה פושטו מיד:
Qui voit sur son prochain du kilayim (mélange laine et lin) de la Torah, même s’il marche sur la place publique, se précipite vers lui et le lui déchire aussitôt de dessus le corps, fût-ce son maître. (Rema : Certains disent que si le porteur était shogeg (par erreur), on n’a pas à le lui dire sur la place publique : à cause de l’honneur des créatures, on se tait et l’on ne l’écarte pas d’un acte shogeg.) S’il s’agissait de kilayim d’après les Sages, on ne le lui déchire pas et on ne le lui ôte pas sur la place publique, jusqu’à ce qu’il arrive chez lui. (Rema : De même, à la maison d’étude, il n’est pas nécessaire de se hâter d’en sortir.) S’il était de la Torah, on le lui ôte sur-le-champ.
אסור להלביש את חבירו כלאים:
Il est interdit de faire revêtir du kilayim à son prochain.