Si le repas de noces est déjà prêt et que le père du marié ou la mère de la mariée meurt, on enterre, on célèbre la houppa et la beilat mitsva, on observe sept jours de festin puis sept jours d'avelout. Sans perte matérielle, ou pour un autre proche, on observe d'abord l'avelout.
מי שהכין כל צרכי חופתו שאפה פתו וטבח טבחו ומזג יינו ומת אביו של חתן והוא במקום שאינו מצוי למכור ואם תדחה החופה יפסיד מה שהכין או שמתה אמה של כלה ואיכא תמרוקי נשים וקישוטין שאינן מתקיימים (מאחר שאין להם מי שיטריח בעבורם בפעם אחרת) (כך משמע בגמרא) מכניסין את המת לחדר ואת החתן ואת הכלה לחופה ובועל בעילת מצוה ופורש וכיון שחלה עליו החופה הויא לדידיה כרגל ונוהג שבעת ימי המשתה ואח"כ נוהג שבעת ימי אבילות וכל שבעת ימי המשתה נוהג בהם דברים שבצינעא ואסור בתשמיש המטה הלכך כל ז' ימי המשתה וז' ימי האבל הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים: הגה יש אומרים שאסורה ליחד עמו ביום כמו בלילה ואין צריך להיות להם שתי שמירות רק הוא בין האנשים או היא בין הנשים (טור בשם הרא"ש) ואם אינן ישנים בחדר אחד אין צריכין שימור כלל (כ"כ הרשב"א בכלה שפירסה וכו') וי"א דבלילה צריך שתי שמירות וביום מותר להתייחד עמה (טור בשם הראב"ד) והמנהג ליקח קטן אצל החתן וקטנה אצל הכלה ואין מתייחדין בלא קטן או קטנה : ולענין שלשים אינו מונה אלא מז' ימי אבילות ואילך וכל ז' ימי החופה מותר בגיהוץ ותספורת ואם אין לו פסידא כגון במקום שמצוי למכור מה שהכין או אפילו אית ליה פסידא ומתה אמו של חתן או אביה של כלה או אחד משאר קרוביהם שנשאר מי שיכין להם לפעם אחרת לא התירו לדחות האבילות אלא קובר אותו מיד ונוהג שבעת ימי אבילות ואחר כך מכניסין את החתן ואת הכלה לחופה מיד ונוהג שבעת ימי המשתה:
Celui qui a préparé tout le nécessaire de sa houppa — il a cuit son pain, égorgé sa bête et préparé son vin — et dont le père du marié meurt, dans un lieu où l'on ne peut pas vendre ces préparatifs, et où reculer la houppa ferait perdre ce qui a été préparé ; ou dont la mère de la mariée meurt, alors qu'il y a des fards et des parures de femmes qui ne se conservent pas, parce qu'ils n'auront personne pour se donner cette peine une autre fois : on fait entrer le mort dans une chambre, le marié et la mariée sous la houppa ; il accomplit la beilat mitsva (rapport conjugal de mitsva) et se sépare. Une fois la houppa entrée en vigueur pour lui, elle lui tient lieu de fête : il observe les sept jours de festin nuptial, puis les sept jours d'avelout (deuil). Pendant les sept jours de festin, il observe les pratiques de deuil privées et les rapports conjugaux lui sont interdits. C'est pourquoi, durant les sept jours de festin et les sept jours de deuil, lui dort parmi les hommes et elle parmi les femmes. (Rema : Certains disent qu'il lui est interdit le yi'houd (isolement) avec elle le jour comme la nuit, et qu'il n'est pas besoin de deux gardes : il suffit qu'il soit parmi les hommes ou elle parmi les femmes. S'ils ne dorment pas dans la même chambre, ils n'ont besoin d'aucune garde. D'autres disent que la nuit il faut deux gardes, et que le jour il est permis de s'isoler avec elle. L'usage est de prendre un petit garçon auprès du marié et une petite fille auprès de la mariée, et l'on ne s'isole pas sans petit garçon ou petite fille.) Quant aux trente jours, on ne les compte qu'à partir des sept jours d'avelout. Pendant les sept jours de la houppa, le guehoutz (linge repassé) et la coupe de cheveux sont permis. S'il n'y a pas de perte, par exemple là où l'on peut vendre ce qui a été préparé ; ou même s'il y a perte, mais que c'est la mère du marié, le père de la mariée ou un autre de leurs proches qui est mort, et qu'il reste quelqu'un qui pourra préparer pour une autre fois : on n'a pas permis de reculer l'avelout. On l'enterre aussitôt, on observe les sept jours d'avelout, puis l'on fait entrer aussitôt le marié et la mariée sous la houppa et l'on observe les sept jours de festin nuptial.