Ce siman fixe le début de la journée : se lever tôt pour servir ה', sans arriver après le public. Le principe central est de placer ה' devant soi en permanence. On y trouve aussi les lectures du matin, à faire avec intention.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר. הגה: ועכ"פ לא יאחר זמן התפלה שהצבור מתפללין (טור). הגה: שויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלהים. כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו, כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול. ולא דבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו, כדבורו במושב המלך. כ"ש כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול הקב"ה אשר מלא כל הארץ כבודו עומד עליו ורואה במעשיו, כמו שנאמר: אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה'. מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד הש"י ובושתו ממנו תמיד (מורה נבוכים ח"ג פ' נ"ב). ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת הש"י. גם בהצנע לכת ובשכבו על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב, ומיד כשיעור משנתו יקום בזריזות לעבודת בוראו יתברך ויתעלה (טור).
Qu'il se renforce comme un lion pour se lever le matin au service de son Créateur, de sorte que ce soit lui qui réveille l'aube. (Rema : et en tout cas, qu'il n'arrive pas après le temps de la tefila auquel le public prie (Tour).) (Rema : « Je place ה' devant moi constamment » : c'est un grand principe dans la Torah et dans les degrés des tsadikim (les justes) qui marchent devant Dieu. Car la manière dont l'homme se tient assis, se meut et vaque à ses occupations lorsqu'il est seul dans sa maison n'est pas comme lorsqu'il se tient devant un grand roi. De même sa parole et la liberté de sa bouche à son gré, lorsqu'il est avec les gens de sa maison et ses proches, ne sont pas comme sa parole dans le siège du roi. À plus forte raison lorsque l'homme met dans son cœur que le grand Roi, le Saint béni soit-Il, dont la gloire remplit toute la terre, se tient au-dessus de lui et voit ses actes, comme il est dit : « Un homme se cachera-t-il dans des cachettes sans que Moi Je le voie, dit ה' ? » Aussitôt lui viendront la crainte et la soumission dans la frayeur du Nom, béni soit-Il, et la honte devant Lui en permanence (More Nevokhim III, 52). Et qu'il n'ait pas honte devant les gens qui se moquent de lui dans le service du Nom, béni soit-Il. Aussi dans la conduite discrète, et lorsqu'il est couché sur sa couche, qu'il sache devant Qui il est couché. Et aussitôt qu'il s'éveille de son sommeil, qu'il se lève avec empressement pour le service de son Créateur, béni et élevé soit-Il (Tour).)
המשכים להתחנן לפני בוראו יכוין לשעות שמשתנות המשמרות, שהן בשליש הלילה ולסוף שני שלישי הלילה ולסוף הלילה, שהתפלה שיתפלל באותן השעות על החורבן ועל הגלות רצויה.
Celui qui se lève tôt pour supplier devant son Créateur visera les heures où les gardes (michmarot des anges) changent : au tiers de la nuit, à la fin des deux tiers de la nuit, et à la fin de la nuit. Car la tefila qu'il prie à ces heures sur la destruction et sur l'exil est agréée.
ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש.
Il convient à tout yere chamayim (craignant-Ciel) d'être affligé et inquiet de la destruction du Beth haMikdach (le Temple).
טוב מעט תחנונים בכוונה מהרבות בלא כוונה.
Peu de tehinounim (supplications) avec kavana (intention) vaut mieux que d'en multiplier sans kavana.
טוב לומר פ' העקדה ופ' המן ועשרת הדברות ופרשת עולה ומנחה ושלמים וחטאת ואשם. הגה: ודוקא ביחיד מותר לומר י' הדברות בכל יום, אבל אסור לאומרם בצבור (תשו' הרשב"א סימן קפ"ד).
Il est bon de dire la paracha de la akeda (ligature d'Yitshak), la paracha de la manne, les Dix Paroles, et les parachiot de l'ola, de la minha, des chelamim, du hatat et de l'acham. (Rema : et c'est seulement en yahid (particulier) qu'il est permis de dire les Dix Paroles chaque jour, mais il est interdit de les dire en public (techouvat haRachba, siman 184).)
פרשיות הקרבנות לא יאמר אלא ביום (וע"ל סי' מ"ז סעיף י"ג).
Les parachiot des korbanot, on ne les dira que de jour (et vois plus loin, siman 47 seif 13).
כשיסיים פרשת העולה יאמר יהר"מ שיהא זה חשוב ומקובל כאלו הקרבתי עולה, וכך יאמר אחר פ' המנחה והשלמים, מפני שהם באים בנדבה.
Quand il aura achevé la paracha de l'ola, qu'il dise : « Yehi ratson milfanekha que ceci soit considéré et accepté comme si j'avais offert une ola. » Et de même après la paracha de la minha et des chelamim, parce qu'elles viennent en nedava (offrande volontaire).
יאמר עם הקרבנות פ' ושחט אותו על ירך המזבח צפונה לפני ה'.
Qu'il dise avec les korbanot le verset : « Et il l'égorgera sur le flanc de l'autel, au nord, devant ה' » (Vayikra 1,11).
יש נוהגין לומר פ' הכיור, ואח"כ פרשת תרומת הדשן, ואח"כ פ' התמיד, ואח"כ פרשת מזבח מקטר קטורת ופרשת סממני הקטורת ועשייתו.
Certains ont l'usage de dire la paracha du kiyor (le bassin), puis la paracha de teroumat ha-dechen (l'enlèvement des cendres), puis la paracha du tamid, puis la paracha de l'autel qui fait fumer la ketoret, et la paracha des aromates de la ketoret et de sa confection.