Pas de hesped ni de jeûne pendant 'Hol hamoed. Déchirure, repas de consolation et soins du mort sont réglementés ; on n'ouvre pas de tombes à l'avance.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
חול המועד אסור בהספד ותעני' לפיכך אין מניחין את המטה ברחוב שלא להרגיל את ההספד ומטעם זה אין מוליכין המת לבית הקברו' עד שיהי' הקבר מתוקן:
'Hol hamoed est interdit de hesped et de jeûne. C'est pourquoi l'on ne dépose pas le brancard dans la rue, afin de ne pas habituer à la lamentation. Pour la même raison, on n'emmène pas le mort au cimetière avant que la tombe soit prête.
נשים מענות דהיינו שכולם עונות כאחת אבל לא מקוננו' דהיינו שאחת מדברת וכולם עונות אחריה ולא מטפחו' דהיינו להכות כף אל כף נקבר המת אף לא מענות:
Les femmes font l'innouï, c'est-à-dire qu'elles répondent toutes ensemble ; mais elles ne font pas le qina, c'est-à-dire qu'une parle et que toutes répondent après elle ; ni le tippouah, c'est-à-dire frapper paume contre paume. Une fois le mort enterré, elles ne font même plus l'innouï.
כל שלשים יום לפני המועד אסור להספיד על מת שמת לו מלפני שלשים יום קודם המועד ואפילו אם יש לו הספד בלא זה כגון שמת לו מת בתוך שלשים שמותר לספדו אפי' מת ערב הרגל אסור להספיד עמו על המת שמת לפני שלשים יום קודם המועד:
Pendant les trente jours qui précèdent le moëd, il est interdit de faire le hesped d'un mort advenu plus de trente jours avant le moëd. Même si l'on a par ailleurs un hesped, par exemple si un mort lui est advenu dans les trente jours — ce qui permet de le pleurer même s'il est mort la veille du régel —, il est interdit d'y joindre le hesped du mort advenu plus de trente jours avant le moëd.
מי שבאה לו שמועה בתוך ל' יום קודם הרגל נראה לי שמותר לספדו ואע"פ שהיא רחוקה:
Celui à qui parvient une nouvelle dans les trente jours précédant le régel : il me semble qu'il est permis de faire son hesped, même si la nouvelle est lointaine.
יראה לי שמה שאנו נוהגים בתשלום השנה לספוד המת ולהזכיר נשמתו אינו בכלל זה ומותר לעשותו בתוך שלשים לרגל:
Il me semble que ce que nous avons l'usage de faire à l'achèvement de l'année — hesped du mort et mention de son âme — n'entre pas dans cette règle, et qu'il est permis de le faire dans les trente jours précédant le régel.
אין קורעין על המת בחול המועד אלא לקרוביו שהם חייבים להתאבל עליו וכן על חכם או על אדם כשר או אם עמד שם בשעת יציאת נשמה ועל קרוב שחייב להתאבל עליו ועל חכם קורע אפילו אינו בפניו אלא שבאה לו שמועה במועד אם הוא בתוך שלשי' ועל אדם כשר אינו קורע אא"כ ידע בין מיתה לקבורה: הגה ויש חולקים ונהגו בני אשכנז שלא לקרוע במועד כי אם על אביו ואמו ועל שאר המתים קורעים לאחר המועד (מהרי"ל ותה"ד סי' רפ"ח) ובמקום שאין מנהג יש לקרוע על כלם:
On ne déchire pas ses vêtements sur le mort pendant 'Hol hamoed, sinon pour ses proches que l'on est tenu de pleurer, ainsi que pour un sage ou un homme probe, ou si l'on se trouvait là à la sortie de l'âme. Pour un proche que l'on est tenu de pleurer et pour un sage, on déchire même sans être en sa présence, dès lors que la nouvelle parvient pendant le moëd et qu'elle est dans les trente jours. Pour un homme probe, on ne déchire que si l'on a su entre la mort et l'enterrement. (Rema : Il y a des avis contraires ; l'usage des fils d'Achkenaz est de ne déchirer pendant le moëd que pour son père et sa mère, et pour les autres morts de déchirer après le moëd. En l'absence d'usage, on déchire pour tous.)
אין חולצין כתף אלא קרוביו של מת המחוייבים להתאבל עליו או על חכם:
On ne dénude l'épaule que pour les proches du mort tenus de le pleurer, ou pour un sage.
מברין בח"ה והוא שלא יברו ברחבה אלא קרוביו של מת ולא יברו האבל בתוך ביתו אלא על מטות זקופו' לפי שאין כפיית המטה ברגל כלל:
On fait le repas de consolation pendant 'Hol hamoed, à condition de ne pas le faire sur la place : seulement les proches du mort ; et l'on ne console pas l'endeuillé dans sa maison, mais sur des lits dressés, car on ne renverse pas le lit pendant le régel du tout.
על החכם מברין הכל בחול המועד בתוך הרחבה כדרך שמברין את האבלים שהכל אבלים עליו:
Pour le sage, tout le monde fait le repas de consolation pendant 'Hol hamoed sur la place, comme on console les endeuillés, car tous sont endeuillés de lui.
עושין כל צרכי המת בחול המועד גוזזין שערו ומכבסים כסותו ועושין לו ארון בחצר שבו המת כדי שיהא ניכר שהוא לצורך המת ואם לא היו להם נסרים מביאים קורות ונוסרים מהם נסרים בצנעה בתוך הבית ואם היה אדם מפורסם עושים אפי' בשוק אבל אין כורתין עץ מן היער לנסור ממנו נסרים לארון ואין חוצבין אבנים לבנו' בהם קבר ובמקום שהיהודים מעט דרים במקום אחד והכל יודעים כשיש מת בעיר הכל חשוב כמפורסם:
On fait tous les besoins du mort pendant 'Hol hamoed : on lui coupe les cheveux, on lave ses vêtements, on lui fabrique un cercueil dans la cour où se trouve le mort, afin qu'il soit manifeste que c'est pour le mort. S'ils n'avaient pas de planches, on apporte des poutres et l'on en scie des planches en cachette dans la maison. S'il s'agissait d'un homme notoire, on le fait même au marché. Mais on ne coupe pas d'arbre de la forêt pour en scier des planches pour le cercueil, et l'on n'extrait pas de pierres pour en bâtir une tombe. Là où les Juifs sont peu nombreux et habitent en un même lieu, et que tous savent quand il y a un mort en ville, tout est réputé notoire.
אין חופרין כוכין בחפירה וקברו' בבנין בחול המועד להיות מוכנים למת שימו' אבל מחנכין אותם שאם היה ארוך מקצרו או מאריכו או מרחיבו:
On ne creuse pas de kokhin par excavation, ni de tombes en maçonnerie, pendant 'Hol hamoed, pour qu'elles soient prêtes pour un mort qui mourrait. Mais on les aménage : si la cavité était trop longue, on la raccourcit, ou on l'allonge, ou on l'élargit.
אין לתלוש עשבים ועפר בחול המועד בבית הקברו' כמו שנוהגים לעשו' בחול (דין צידוק הדין במועד עיין בי"ד סי' ת"א סעיף ו'):
On ne doit pas arracher herbes et terre pendant 'Hol hamoed au cimetière, comme on a l'usage de le faire en jour ouvrable. La loi du tsidouk hadin pendant le moëd : voir Yoré Déa siman 401 seif 6.