L'importance de porter les tefillin pour le Chema et la tefila. Les intentions à avoir, l'ordre de la pose, les bénédictions selon les différents avis (Rif, Rachi, le Roch) et l'interdiction de s'interrompre entre la pose de la main et celle de la tête.
הלכות תפילין ואחר שנתעטף בציצית יניח תפילין מיד כדי שיהו מצויין לו בשעת ק"ש ותפלה דאמר רבי יוחנן הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה יפנה ויטול ידיו ויניח תפילין ויקרא ק"ש ויתפלל ואמר עולא כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן כאילו הקריב עולה בלא מנחה זבח בלא נסכים אבל אם נפנה ונטל ידיו והניח תפילין וקרא ק"ש והתפלל כאלו בנה מזבח והקריב עליו כל הקרבנות שנא' ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה': וראיתי לא"א ז"ל שהיה מדקדק להניחם כשהיה מסדר הברכות והיה מסדרם זה אחר זה עד עוטר ישראל בתפארה ואז היה מניחם ומברך עוטר ישראל בתפארה לפי שהתפילין נקראין פאר שנא' פארך חבוש עליך ונקראים תפילין לשון פלילה שהן אות ועדות לכל רואינו שהשכינה שורה עלינו דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ודרשינן אלו תפילין שבראש: ויכוין בהנחתן שצונו המקום להניח ארבע פרשיות אלו שיש בהן יחוד שמו ויציאת מצרים על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח כדי שנזכור יציאת מצרים על ידי נסים ונפלאות שעשה עמנו שהם מורים על יחודו שהוא יחיד בעולמו ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו ויניח של יד תחלה ויברך אקב"ו להניח תפילין ואח"כ של ראש ויברך אקב"ו על מצות תפילין אע"פ שרב אלפס פסק שאין לברך על שתיהן אלא ברכה אחת שהיא להניח אא"כ יפסיק ביניהן בדיבור שאז מברך על של ראש על מצות תפילין וכ"כ רש"י והרבה מהמחברים וא"א ז"ל הסכים שיש לברך שתי ברכות אף בלא הפסק ואם הפסיק בדבור חוזר ומברך על של ראש להניח וגם על מצות תפילין ומברך עליהן משעה שמתחיל להניחם עד שעה שמהדקן בראשו ובזרועו ולא יפסיק ביניהם לדבר אפי' לענות אמן יהא שמיה רבא מברך וקדושה ואם דיבר עבירה היא בידו וצריך לחזור ולברך כדפרישית: וראיתי לא"א ז"ל שמיד אחר שקשר של יד על הזרוע היה מניח של ראש קודם שהיה כורך הרצועה סביב זרועו שהיה אומר כיון שברכה שניה חוזרת גם על של יד ומטעם זה אין להפסיק ביניהם יש למעט ההפסק בכל מה שיוכל והכריכה סביב הזרוע אינה מן המצוה הילכך טוב לאחר אותה עד לאחר שיניח ש"ר וכל שעה שמניחם ביום מברך ואפי' נשמטו ממקומם וממשמש בהם להחזירם למקומם צריך לברך:
Lois des tefillin. Après s'être enveloppé du tsitsit, on mettra immédiatement les tefillin pour qu'ils soient sur lui pendant le Chema et la tefila. Rabbi Yochanan a dit : « Celui qui veut accepter pleinement le joug de la royauté des cieux se soulagera, se lavera les mains, mettra les tefillin, lira le Chema et priera. » Oulla a dit : « Celui qui lit le Chema sans tefillin est comme s'il portait un faux témoignage contre lui-même. » Rabbi Hiyya bar Abba a dit au nom de Rabbi Yochanan : « C'est comme s'il offrait un holocauste sans oblation, un sacrifice sans libations. Mais s'il s'est soulagé, s'est lavé les mains, a mis les tefillin, a lu le Chema et a prié, c'est comme s'il avait bâti un autel et y avait offert tous les sacrifices, ainsi qu'il est dit : "Je laverai mes mains dans l'innocence et je contournerai Ton autel, ה'." » J'ai vu mon maître mon père (le Roch), de mémoire bénie, qui veillait à les mettre lorsqu'il ordonnait les bénédictions du matin ; il les récitait l'une après l'autre jusqu'à « Oter Israël betifara » (Qui couronne Israël de splendeur), moment où il les mettait et récitait cette bénédiction, car les tefillin sont appelés « splendeur » (péer), comme il est dit : « Attache ta splendeur sur toi ». Ils sont appelés tefillin de la racine « pelila » (jugement/preuve), car ils sont un signe et un témoignage pour tous ceux qui nous voient que la Présence divine (Chekhina) repose sur nous, comme il est écrit : « Tous les peuples de la terre verront que le Nom de ה' est invoqué sur toi », ce que nous expliquons comme désignant le tefillin de la tête. Lors de leur pose, on aura l'intention suivante : l'Omniprésent nous a ordonné de placer ces quatre parachiyot contenant l'Unité de Son Nom et la sortie d'Égypte sur le bras, face au cœur, et sur la tête, face au cerveau, pour nous rappeler la sortie d'Égypte par les miracles et prodiges qu'Il a accomplis pour nous, prouvant Son unité : Il est unique dans Son monde et Il possède la force et la domination sur les mondes supérieurs et inférieurs pour y faire Sa volonté. On posera d'abord celui du bras en bénissant : « ...qui nous a sanctifiés par Ses commandements et nous a ordonné de mettre (lehaniakh) les tefillin », puis celui de la tête en bénissant : « ...sur la mitsva (al mitsvat) des tefillin ». Bien que le Rav Alfassi (le Rif) ait tranché qu'on ne récite qu'une seule bénédiction pour les deux (celle de lehaniakh), à moins de s'être interrompu en parlant entre les deux, auquel cas on bénit pour la tête « al mitsvat tefillin » — et c'est aussi l'avis de Rachi et de nombreux auteurs —, mon père (le Roch) a conclu qu'il faut réciter les deux bénédictions même sans interruption. Si l'on s'est interrompu en parlant, on répète pour la tête les bénédictions « lehaniakh » et « al mitsvat ». La bénédiction est valide depuis le moment où l'on commence à les mettre jusqu'à ce qu'on les serre sur la tête et le bras. Il ne faut pas s'interrompre en parlant, même pour répondre Amen, Yehe cheme raba mevarakh ou à la Kedoucha. Si l'on a parlé, on a commis une faute et l'on doit répéter la bénédiction comme je l'ai expliqué. J'ai vu mon père (le Roch) placer le tefillin de la tête immédiatement après avoir fixé le nœud de celui du bras, avant d'enrouler la lanière autour de son bras. Il disait que, puisque la seconde bénédiction s'applique également à celui du bras et que pour cette raison on ne doit pas s'interrompre entre les deux, il convient de réduire l'interruption autant que possible ; l'enroulement autour du bras ne faisant pas partie de la mitsva essentielle, il est bon de le repousser après la pose de celui de la tête. On bénit à chaque fois qu'on les met dans la journée, et même s'ils ont glissé de leur emplacement et qu'on les palpe pour les remettre à leur place, on doit bénir.