Chaque tefillin (bras et tête) constitue une mitsva indépendante. On peut n'en mettre qu'un seul s'il nous manque l'autre ou en cas de force majeure.
ואם אין לו אלא אחת בין של ראש בין של יד מניחה ומברך עליה שכל א' מצוה בפ"ע היא ומברך על של יד כשהיא לבדה אחת ועל של ראש כשהיא לבדה שתים ואפי' אם יש לו שתיהם ויש לו שום אונס שאינו יכול להניח שתיהם כגון שצריך לצאת לדרך ואינו יכול להתעכב יכול להניח אחת מהן שאינן מעכבות זו את זו:
Si l'on n'en possède qu'un seul, que ce soit celui de la tête ou du bras, on le met et l'on récite la bénédiction correspondante, car chacun constitue une mitsva indépendante. On bénit pour celui du bras (lehaniakh) lorsqu'il est seul, et pour celui de la tête, lorsqu'il est seul, on récite deux bénédictions. Même si l'on possède les deux mais qu'en raison d'une contrainte (oness), on ne peut pas mettre les deux — par exemple si l'on doit prendre la route et qu'on ne peut pas s'attarder —, on peut n'en mettre qu'un seul, car ils ne sont pas indispensables l'un à l'autre.