Coutume transmise par tradition dictant le nombre de lignes par parchemin et les mots qui ouvrent chaque ligne.
נהגו במנין השיטין על פי הקבלה לכתוב בשל יד שבע שיטין בכל פרשה ופרשה ובשל ראש ד' שיטין ואם שינה לא פסל ואלו הן ראשי שיטין בשל יד וידבר את היום יוצאים לתת חג ההוא תורת: בשנייה והיה רחם בשה לאמר כי הקשה בהמה לאות: שלישית שמע את והיו לבבך ובלכתך ידך מזוזת: רביעית והיה ובכל נפשכם ואכלת ה' בכם אשר ה' בין עיניכם ביתך ובשעריך: ואלו הן ראשי שיטין של ראש וידבר מזה הזאת יד: שניה והיה וכל פטר חמור ה' ממצרים מבית כל פטר רחם הזכרים: שלישית שמע נפשך לבבך על רביעית והיה עשב לא תתן על בניכם:
La coutume, basée sur la tradition (la Kabbale), est d'écrire sept lignes par paracha pour les tefilin du bras, et quatre lignes pour ceux de la tête. Si l'on modifie cette disposition, ce n'est pas invalide. Voici les premiers mots de chaque ligne pour le bras. Première paracha : Vayedaber, et, hayom, yotseim, latet, hag, hahou, torat. Deuxième : Vehaya, rechem, besseh, lemor, ki, hikcha, behema, leot. Troisième : Chema, et, vehayou, levavecha, ouvelechtecha, yadecha, mezouzot. Quatrième : Vehaya, ouvechol, nafshechem, veachalta, ה', bachem, asher, ה', bein, einechem, beitecha, ouvicharecha. Voici les premiers mots de chaque ligne pour les tefilin de la tête. Première paracha : Vayedaber, mizeh, hazot, yad. Deuxième : Vehaya, vechol peter hamor, ה' mimitsrayim, mibeit, kol peter rechem hazecharim. Troisième : Chema, nafshecha, levavecha, al. Quatrième : Vehaya, essev, lo titen, al bneichem.