Derrière soi : quatre coudées à partir de l'endroit où l'odeur cesse, même sans odorat. Devant soi : aussi loin que porte le regard, y compris la nuit. Autre domaine de dix téfa'him ou autre maison : on peut lire s'il n'y a pas d'odeur. Petite cour ouverte sur la grande. Chien et porc avec peaux = homme. Âne mou de route, chat, belette, charogne puante = homme. Poulailler puant = homme. Vent sans source : de soi, interdit aux paroles de Torah jusqu'à cessation ; d'autrui, permis en Torah aussitôt, interdit pour le Chema jusqu'à cessation.
ריח רע שיש לו עיקר כגון צואת אדם מסרחת אם היא מלאחריו צריך להרחיק ד"א ממקום שכלה הריח אפי' אם הוא תותרן שאינו מריח צריך להרחיק עד מקום שיכלה הריח למי שמריח ומלפניו צריך להרחיק מלא עיניו אפי' בלילה שאינו רואה אותה צריך להרחיק עד מקום שאינו יכול לראותה ביום היתה במקום גבוה עשרה טפחים או עמוק עשרה או שהיתה בבית אחד והוא בבית אחר אפילו הפתח פתוח ויושב בצדה ורואה אותה אם אין לה ריח יכול לקרות דכיון שהיא ברשות אחרת קרינן ביה שפיר והיה מחניך קדוש אבל אם יש לה ריח לא מהניא הפסקה ולא שינוי רשות: חצר קטנה שנפרצה במלואה לגדולה והגדולה עודפת עליה מכל צד אם צואה בגדולה אסור לקרות בקטנה אם צואה בקטנה מותר לקרות בגדולה: צואת כלב וחזיר אם יש בהם עורות אז דינם כדין צואת אדם לענין הרחקה ואם אין בהם עורות הוי כצואת שאר בהמה חיה ועוף שמותר לקרות אצלם מיד בין אם היא לפניו או לאחריו אם אין בה ריח ואם יש בה ריח מרחיק עד מקום שיכלה הריח: צואת חמור הרכה לאחר שבא מן הדרך וצואת חתול ונמייה ונבלה מסרחת דינם כצואת אדם להרחיק מלפניו מלא עיניו ולאחריו ד"א ממקום שכלה הריח וכתב אחי ה"ר יחיאל ז"ל ההולך בדרך יכול להתפלל אע"פ שרואה צואה כנגדו אם אין הריח בא לו דלא חיישי' למיעוט לתלותה בחמור ובסמוך לעיר י"א שיש לחוש לפי שרוב הבהמות המצויות שם הם חמורים. צואת תרנגולים ההולכין בבית דינם כשאר צואת חיה אבל הלול שלהן שיש בו סרחון והוא מאוס דינו כצואת אדם לפניו מלא עיניו ולאחריו ד"א ממקום שכלה הריח. ריח רע שאין לו עיקר כגון הפחה אם יוצא ממנו אסור בדברי תורה עד שיכלה הריח וכל שכן לקריאת שמע ואם הוא יוצא מחבירו מותר בדברי תורה מיד ובקריאת שמע אסור עד שיכלה הריח:
Une mauvaise odeur qui a une source, comme des excréments d'homme puants : s'ils sont derrière soi, il faut s'éloigner de quatre coudées à partir de l'endroit où cesse l'odeur. Même s'il est toteran, qui n'a pas d'odorat, il faut s'éloigner jusqu'à l'endroit où l'odeur cesserait pour qui sent. Devant soi, il faut s'éloigner aussi loin que porte le regard ; même de nuit, alors qu'on ne les voit pas, il faut s'éloigner jusqu'à un endroit d'où l'on ne pourrait pas les voir de jour. S'ils se trouvaient en un lieu haut de dix téfa'him ou profond de dix, ou qu'ils fussent dans une maison et lui dans une autre — même la porte ouverte, qu'il soit assis à côté et les voie —, s'ils n'ont pas d'odeur, il peut lire : puisqu'ils sont dans un autre domaine, le verset « et ton camp sera saint » s'applique bien. Mais s'ils ont une odeur, ni une séparation ni un changement de domaine n'y font rien. Une petite cour ouverte sur toute sa largeur vers une grande, la grande débordant de tous côtés : si les excréments sont dans la grande, il est interdit de lire dans la petite ; s'ils sont dans la petite, il est permis de lire dans la grande. Excréments de chien et de porc : s'il y a des peaux, leur loi est celle des excréments d'homme pour l'éloignement ; s'il n'y a pas de peaux, c'est comme les excréments du bétail, des bêtes sauvages et des oiseaux, près desquels on peut lire aussitôt, qu'ils soient devant ou derrière, s'ils n'ont pas d'odeur ; s'ils ont une odeur, on s'éloigne jusqu'à l'endroit où elle cesse. Excréments mous de l'âne au retour de la route, excréments de chat et de belette, et charogne puante : leur loi est celle des excréments d'homme — devant soi, aussi loin que porte le regard ; derrière soi, quatre coudées à partir de l'endroit où cesse l'odeur. Mon frère le Rav Ye'hiel z"l a écrit : qui marche en chemin peut prier bien qu'il voie des excréments en face de lui, si l'odeur ne lui parvient pas, car on ne craint pas le cas minoritaire en les attribuant à un âne. Près de la ville, certains disent qu'il y a lieu de craindre, car la plupart des bêtes qui s'y trouvent sont des ânes. Excréments des poules qui vont dans la maison : leur loi est celle des autres excréments d'animal. Mais leur poulailler, s'il y a puanteur et qu'il est répugnant, a la loi des excréments d'homme : devant soi, aussi loin que porte le regard ; derrière soi, quatre coudées à partir de l'endroit où cesse l'odeur. Une mauvaise odeur qui n'a pas de source, comme un vent : s'il sort de soi, il est interdit aux paroles de Torah jusqu'à ce que l'odeur cesse, et à plus forte raison pour la lecture du Chema. S'il sort d'un autre, il est permis aux paroles de Torah aussitôt, et pour la lecture du Chema il est interdit jusqu'à ce que l'odeur cesse.