On n’entre pas dans des ruelles souillées en se couvrant la bouche pour lire le Chema ; s’il y arrive en lisant, il doit s’interrompre. Au moment de reprendre : le Rif reprend où il s’est arrêté même après une longue pause ; le Ri, si la pause égale le temps d’achever le tout, reprend depuis le début. Même règle pour le Hallel, la tefila et la Méguila.
לא ילך אדם במבואות המטונפות ויניח ידו על פיו ויקרא את שמע ולא עוד אלא אפילו היה קורא ובא צריך להפסיק ואם לא פסק עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים בל יחיו בהם ואם פסק עליו הכתוב אומר ובדבר זה תאריכו ימים וכשיחזור פסק רב אלפס חוזר למקום שפסק אפי' שהה כדי לגמור את כולה ור"י פסק אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש דודאי היכא שהפסיק באמצע בלא אונס שאם היה רוצה היה יכול לקרות בהא קיימא לן שאפי' שהה כדי לגמור את כולה חוזר למקום שפסק אבל זה שהוצרך לפסוק מפני המקום שאינו ראוי לקרות אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש וכן בהלל ובתפלה ובמגילה:
On ne marchera pas dans des ruelles souillées en mettant la main sur sa bouche pour lire le Chema. Bien plus : même s’il lisait déjà et qu’il y arrive, il doit s’interrompre. S’il ne s’est pas interrompu, l’Écriture dit de lui : « Je leur ai aussi donné des lois qui n’étaient pas bonnes et des ordonnances par lesquelles ils ne vivront pas. » S’il s’est interrompu, l’Écriture dit de lui : « Et par cette chose vous prolongerez vos jours. » Quand il reprend, Rav Alfas a tranché : il reprend à l’endroit où il s’est arrêté, même s’il a tardé le temps d’achever le tout. Le Ri a tranché : s’il a tardé le temps d’achever le tout, il revient au début. Car, à coup sûr, lorsqu’il s’est interrompu au milieu sans oness (contrainte) — s’il avait voulu, il aurait pu lire —, on tient que même s’il a tardé le temps d’achever le tout, il reprend à l’endroit où il s’est arrêté. Mais celui-ci, qui a dû s’interrompre à cause d’un lieu impropre à la lecture : s’il a tardé le temps d’achever le tout, il revient au début. Il en va de même pour le Hallel, la tefila et la Méguila.