Le lecteur ne s’arrête pas à deux versets de la fin d’une parasha, à cause de ceux qui sortent. Il ne commence pas une parasha à moins de trois versets de son début, à cause de celui qui entre.
אין משיירין בפרשה פחות מג' פסוקים פי' הקורא בתורה לא יקרא עד סוף הפרשה בענין שלא ישאר ממנה אלא ב' פסוקים משום היוצאים שיאמרו העולה אחריו לא יקרא אלא שני פסוקים הנשארים וכן לא יתחיל בה פחות משלשה פסוקים שאם יתחיל בה שני פסוקים הנכנס ושומע אומר שלא קרא עם הראשון אלא שני פסוקים שמראש הפרשה:
On ne laisse pas dans une parasha moins de trois versets. C’est-à-dire : celui qui lit dans la Torah ne lira pas jusqu’à la fin de la parasha de façon qu’il n’en reste que deux versets, à cause de ceux qui sortent, qui diraient que celui qui monte après lui ne lira que les deux versets restants. De même, on ne commencera pas en elle à moins de trois versets : car s’il commence en elle par deux versets, celui qui entre et entend dira qu’on n’a lu avec le premier que deux versets depuis le début de la parasha.