Interdiction de quitter la synagogue ou de parler pendant que le Sefer Torah est ouvert.
גרסינן בפ"ק דברכות ועוזבי ה' יכלו זה המניח ספר תורה כשהוא פתוח ויוצא ואפילו בין פסוק לפסוק אסור לצאת אבל בין גברא לגברא שפיר דמי גרסינן בפרק ואלו נאמרין כיון שנפתח ס"ת אסור לספר אפי' בד"ת שנאמר וכפתחו עמדו כל העם ואין עמידה אלא שתיקה שנאמר כי עמדו ולא ענו עוד והא דאיתא בפ"ק דברכות רב ששת מהדר אפיה וגריס פי' בשעת קריאת התורה פירש"י שהיה גורס בלחש דהא דאמרינן שאסור לספר היינו דוקא בקול רם לפי שמונע האחרים מלשמוע אבל בלחש שרי ובה"ג פירש ה"מ דאסור לספר בדליכא י' דצייתי לס"ת אבל אי איכא י' דצייתי שפיר דמי ורי"ף פי' דוקא רב ששת שתורתו אומנתו אבל אינש אחרינא אסור כתב רב שר שלום ס"ת בין כשמוציאים אותו בין כשמחזירים אותו למקומו עומדים מפניו לאלתר ויושבין לאלתר ואין צריכין לעמוד עד שעונין הציבור יהא שמיה רבה ולא ראינו מי שנוהג כך דמה שכתוב וכפתחו עמדו כל העם אותה עמידה שתיקה היא אבל לעמוד מפני ס"ת עד שעונין אמן יהא שמיה רבא לא שמענו:
Le Talmud enseigne que celui qui quitte la synagogue en laissant un Sefer Torah ouvert fait partie de « ceux qui abandonnent ה' ». Il est interdit de sortir même entre la lecture de deux versets, mais c'est permis entre la montée de deux personnes. Dès que le Sefer Torah est ouvert, il est interdit de parler, même de paroles de Torah, car le verset dit : « Lorsqu'il l'ouvrit, tout le peuple se tint debout », et se tenir debout signifie ici silencieusement. Si Rav Sheshet étudiait pendant la lecture, c'était à voix basse (selon Rachi) ou parce que sa profession exclusive était l'étude de la Torah (selon le Rif) ; le Ba'al Halakhot Gedolot précise que l'interdit de parler s'applique uniquement s'il n'y a pas dix personnes pour écouter. Rav Sar Chalom a écrit qu'il faut se lever dès que le Sefer Torah est déplacé et qu'on s'assoit aussitôt sans devoir rester debout jusqu'à ce que le tsibbour réponde le kaddish, car l'obligation biblique désigne le silence ; nous n'avons d'ailleurs pas l'habitude de rester debout jusqu'au kaddish.