Après l'étude, aller à ses affaires : Torah sans métier s'annule et la pauvreté fait fauter. Le travail reste accessoire, la Torah fixe. Négoce de bonne foi, pas de Nom en vain, prudence même pour un serment vrai. Ne pas s'associer à un idolâtre qui jurerait par sa divinité ; si le serment est déjà dû, on peut l'accepter. Rachi a permis l'association aujourd'hui.
ואחר כך ילך לעסקיו דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון שאם אין לו מה יאכל העוני יעבירנו על דעת קונו ומ"מ לא יעשה מלאכתו עיקר אלא עראי ותורתו קבע כמו שמצינו בחסידים הראשונים שהיו עושין מלאכתן עראי ותורתן קבע וזה וזה נתקיים בידן כי אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט וישא ויתן באמונה ויזהר מלהזכיר שם שמים לבטלה שבכ"מ שהזכרת השם מצויה מיתה מצויה ומאד מאד יזהר אדם בענין השבועה שהרבה הפליגו רבותינו בענין שבועת שקר ואפילו לישבע באמת כמו שאמרו אלף עיירות היו לו לינאי המלך וכולם נחרבו מחמת שבועת אמת ויזהר מלהשתתף עם העו"ג דשמא יתחייב לו שבועה וישבע בשם יראתו ועובר משום לא ישמע על פיך ומיהו אם נשתתף ונתחייב לו שבועה יכול לקבלה ומיהו אין כל אדם יכול לעמוד בזו וגם רש"י התירם שאין הנכרים עכשיו עו"ג ועוד כיון שעיקר פרנסתינו עמהם ואנו נושאין ונותנין עמהם כל השנה:
Ensuite, qu'il aille à ses affaires : car toute Torah qui n'est pas accompagnée d'un métier finit par s'annuler et entraîne la faute ; s'il n'a pas de quoi manger, la pauvreté le fera passer outre la volonté de son Créateur. Toutefois, qu'il ne fasse pas de son travail l'essentiel, mais une occupation accessoire, et de sa Torah l'occupation fixe, comme nous le trouvons chez les premiers hassidim, qui faisaient de leur travail une occupation accessoire et de leur Torah l'occupation fixe : l'un et l'autre se maintinrent entre leurs mains, car rien n'empêche ה' de sauver par beaucoup ou par peu. Qu'il fasse le commerce de bonne foi et prenne garde de ne pas prononcer le Nom du Ciel en vain : partout où la mention du Nom est fréquente, la mort est fréquente. Qu'un homme prenne extrêmement garde en matière de serment : nos Maîtres ont beaucoup insisté au sujet du serment mensonger, et même au sujet de jurer en vérité, comme ils ont dit : le roi Yannaï avait mille villes, et toutes furent détruites à cause d'un serment vrai. Qu'il prenne garde de ne pas s'associer avec un idolâtre, de peur qu'un serment ne lui soit dû et que celui-ci ne jure au nom de sa divinité : il transgresserait alors « qu'on n'entende pas sur ta bouche ». Toutefois, s'il s'est déjà associé et qu'un serment lui est dû, il peut accepter ce serment ; cependant tout homme n'est pas capable de tenir cela. Rachi aussi les a autorisés, car les non-Juifs ne sont plus aujourd'hui des idolâtres ; et encore, parce que l'essentiel de notre subsistance est avec eux, et que nous faisons commerce avec eux toute l'année.