Essuyer les mains et bénir hamotsi sans délai ; débat sur l'interruption entre l'ablution et hamotsi ; « aussitôt l'ablution, la bénédiction » vise les eaux dernières ou les eaux premières.
הלכות ברכת המוציא וינגב ידיו היטיב ויברך ברכת המוציא מיד ומיהו רבינו יואל כתב שאין לחוש על הפסק בין נטילה להמוציא כיון שהשלחן לפניו ודעתו לאכול לא חשיב היסח הדעת וההיא דתיכף לנטילה ברכה מפרש לה על מים אחרונים וכן פירש רב אלפס והרמב"ם ז"ל וא"א הרא"ש ז"ל היה רגיל אף בראשונים שלא להפסיק ושלא לדבר והיה רגיל כשהיה מיסב בסעודה עם אחרים שהיה נוטל באחרונה שלא להפסיק ושלא לדבר ומתוך הירושלמי משמע ג"כ דההיא דתיכף לנטילה ברכה דאמים ראשונים קאי דאיתא התם התוכף ברכה לנט"י אינו ניזוק בכל אותה סעודה:
Lois de la bénédiction hamotsi. Qu'il s'essuie bien les mains et bénisse aussitôt hamotsi. Toutefois Rabbenou Yoel a écrit qu'il n'y a pas à craindre une interruption entre l'ablution et hamotsi : puisque la table est devant lui et qu'il a l'intention de manger, cela ne compte pas comme une distraction de l'esprit. Et l'enseignement « aussitôt l'ablution, la bénédiction », il l'explique des eaux dernières. Ainsi ont expliqué Rav Alfas et le Rambam, de mémoire bénie. Mon maître et père, le Roch, de mémoire bénie, avait l'habitude, même pour les eaux premières, de ne pas interrompre et de ne pas parler. Du Talmud de Jérusalem il ressort aussi que « aussitôt l'ablution, la bénédiction » vise les eaux premières, car il y est dit : celui qui enchaîne la bénédiction à l'ablution des mains ne subit aucun dommage durant tout ce repas.