Si les trois, ou même deux, ont déjà béni chacun pour soi, le zimoun est perdu : on ne le fait pas rétroactivement. Si un seul a béni, les deux autres font le zimoun sur lui : eux s’acquittent, pas lui. Un parti au marché s’associe à trois s’il a kavana et répond, même sans s’asseoir ; à dix, pour mentionner ה', il doit venir s’asseoir. Si chacun ne sait qu’une des trois premières berakhot, ils font le zimoun et se les répartissent ; une berakha ne se coupe pas en deux.
שלשה שאכלו כאחד ושכחו ובירך כל אחד ואחד לעצמו בטל מהם הזימון ואין יכולים לחזור לזמן למפרע. וכן אם בירכו שנים מהם אבל אם שכח אחד מהם ובירך השנים יכולים לזמן על הג' אע"פ שכבר בירך יכול לומר ברוך שאכלנו משלו דלא גרע מאכל עמהם עלה של ירק והם יוצאים ידי זימון והוא אינו יוצא ידי זימון שאין זימון למפרע: וג' שאכלו ויצא אחד מהן לשוק קוראין לו ומודיעין לו שרוצין לזמן כדי שיכוין ויצטרף עמהם ויענה עמהם ברכת הזימון ויוצאין אע"פ שאינו בא ויושב עמהם וה"מ בג' אבל בי' כדי להזכיר השם אינו מצטרף עד שיבוא וישב עמהן. שלשה שאכלו כאחד ואין אחד מהם יודע כל ברה"מ אלא אחד יודע ברכה ראשונה וא' השניה וא' השלישית חייבין בברכת הזימון וכל אחד יברך הברכה שיודע ונמצא ברכת הזימון עולה משלשתן אבל אם אין כל אחד יודע אלא חצי ברכה אין יכולין לזמן שאין ברכה אחת מתחלקת לשנים:
Trois qui ont mangé ensemble, ont oublié, et dont chacun a béni pour soi : le zimoun est annulé pour eux, et ils ne peuvent plus faire le zimoun rétroactivement. Il en va de même si deux d’entre eux ont déjà béni. Mais si l’un d’eux a oublié et a béni, les deux peuvent faire le zimoun sur le troisième : bien qu’il ait déjà béni, il peut dire « Béni Celui dont nous avons mangé », car il n’est pas moindre que celui qui a mangé avec eux une feuille de légume ; eux s’acquittent du zimoun, et lui ne s’en acquitte pas, car il n’y a pas de zimoun rétroactif. Trois qui ont mangé, et dont l’un est sorti au marché : on l’appelle et on l’informe qu’on veut faire le zimoun, afin qu’il ait kavana, s’associe à eux et réponde avec eux à la bénédiction du zimoun ; ils s’acquittent même s’il ne vient pas s’asseoir avec eux. Cela n’est dit que pour trois ; mais pour dix, afin de mentionner ה', il ne s’associe pas tant qu’il n’est pas venu s’asseoir avec eux. Trois qui ont mangé ensemble, et dont aucun ne sait toute la Birkat hamazone, mais l’un sait la première berakha, l’un la deuxième et l’un la troisième : ils sont tenus à la bénédiction du zimoun, et chacun bénira la berakha qu’il sait ; ainsi la bénédiction du zimoun s’accomplit par les trois. Mais si chacun ne sait qu’une demi-berakha, ils ne peuvent pas faire le zimoun, car une seule berakha ne se partage pas en deux.