Lois selon lesquelles la bénédiction sur l'aliment principal dispense de celle sur l'aliment secondaire.
כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה לא מיבעיא אם העיקר מעורב עם הטפל אלא אפילו אם כל אחד לבדו ואפילו פת שהוא חשוב מכל אם הוא טפל כגון שאוכל דג מליח ואוכל פת עמו שלא יזיקנו בגרונו מברך על הדג ופוטר הפת כיון שהוא טפל הביאו לפניו יין ושמן טוב להריח בו אוחז היין בימינו ומברך תחלה עליו ואחר כך נוטל השמן בימינו ומברך:
Tout aliment principal accompagné d'un aliment secondaire : on bénit sur le principal, ce qui acquitte le secondaire. Cela s'applique non seulement s'ils sont mélangés, mais même s'ils sont consommés séparément. Même le pain, qui est le plus important, s'il est secondaire (par exemple, si l'on mange du poisson salé et qu'on l'accompagne de pain uniquement pour ne pas s'irriter la gorge), on bénit sur le poisson et cela acquitte le pain. Si l'on apporte du vin et de la bonne huile à sentir, on tient le vin de la main droite, on le bénit en premier, puis on prend l'huile de la main droite et on la bénit.