Récompenses de l’oneg et de la garde du Chabbat. Le Chabbat exige aussi la part « pour vous » (repas et joie). « Fais de ton Chabbat un jour de semaine » ne vise que l’indigence extrême ; sinon on honore le Chabbat selon ses moyens, on se restreint en semaine, on peut même emprunter. Chammaï réserve le bel animal au Chabbat ; Hillel s’en remet à ה' chaque jour. Takana d’Ezra : lessive le jeudi. Transition vers les préparatifs d’avant Chabbat.
גרסינן בפרק כל כתבי אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלא מצרים ר"נ בר יצחק אמר אף ניצול משיעבוד מלכיות א"ר יהודה אמר רב כל המענג שבת נותנין לו משאלות לבו וא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד ע"ג כאנוש מוחלין לו אמר רב יהודה א"ר אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה כהלכתה לא שלטה בהם וכו' אמר רשב"י אלמלי משמרים ישראל שתי שבתות מיד נגאלין. גרסינן בפסחים בפ' אלו דברים (פסחים סח:) אמר רבה הכל מודים בשבת דבעינן לכם דכתיב וקראת לשבת עונג פי' משום דבחד קרא כתיב עצרת תהיה לכם ובקרא אחרינא כתיב עצרת לה' אלהיך ופליגי בה רבי אליעזר ורבי יהושע רבי אליעזר סבר או כולו לכם פי' לאכול ולשתות ולשמוח בו או כולו לה' פי' ללמוד ולשנות רבי יהושע סבר חלקהו חציו לה' וחציו לכם וקאמר דבשבת כ"ע מודו דבעינן נמי לכם והא דאמר ר"ע (שבת קיח.) עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות היינו בדלא אפשר ליה אבל אפשר ליה צריך לכבדו כפי יכולתו דגרסינן בפרק כל כתבי (שבת קיט.) עשירים שבכל הארצות במה הם זוכים במה שמכבדים את השבת: וגרסינן נמי בההיא פירקא (קיח:) במה מענגו בדגים גדולים וראשי שומין ותבשיל של תרדין והא דא"ר חייא בר אשי א"ר אפי' דבר מועט ועשאו לכבוד שבת הוי עונג ואמר רב פפא אפי' כסא דהרסנא היינו למי שהשעה דחוקה לו וכמה פעמים נשאתי ונתתי בדבר לפני א"א ז"ל כמוני היום שיש לי מעט משלי ואינו מספיק לי וצריך אני לאחרים אם אני בכלל עשה שבתך חול אם לאו ולא השיבני דבר ברור אח"כ מצאתי בפרקי אבות לרש"י שפי' על ההיא משנה דר"י בן תימא אומר הוי עז כנמר שכתב וז"ל תכף לאותה משנה ר"ע אומר עשה שבתך חול שנויה ההיא דבן תימא לאורויי דר"ע לא אמר אלא למי שהשעה דחוקה לו ביותר אבל צריך אדם לזרז עצמו כנמר וכנשר לכבד שבתות ביותר ע"כ. ע"כ צריך כל אדם לצמצם בשאר ימים כדי לכבד השבת ואל יאמר היאך אחסר פרנסתי כי אדרבה אם יוסיף יוסיפו לו כדקתני תחליפא אחוה דרבנאי חוזאה כל פרנסתו של אדם קצובה לו מר"ה לר"ה חוץ מהוצאת שבת וי"ט והוצאת בניו לת"ת אם מוסיף יוסיפו לו ואמרי' נמי גבי הוצאת שבת ויו"ט אומר הקב"ה בני לוו עלי ואני פורע וכיון שכן הוא אל ידאג כי נאמן הוא בעל חובו לפרוע לו חובו. גרסינן במסכת י"ט בפ"ב אמרו עליו על שמאי הזקן שכל ימיו היה אוכל לכבוד שבת היה מוצא בהמה נאה היה אומר זו לשבת למחר מצא נאה הימנה מניח השנייה ואוכל הראשונה אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה בו שכל מעשיו לש"ש שנא' ברוך ה' יום יום ותניא נמי הכי בש"א מחד בשבתא לשבתך ובה"א ברוך ה' יום יום. עשר תקנות תקן עזרא ואחת מהן שיהו מכבסין בגדיהם בחמישי בשבת לכבוד שבת: ועתה אסדר כל הדברים שהן קודם השבת לצורך השבת:
On lit au chapitre « Kol kitvei » : Rabbi Yo'hanan a dit au nom de Rabbi Yossi que quiconque procure l’oneg (délice) au Chabbat, on lui donne un héritage sans limites. Rav Na'hman bar Yits'hak a dit : il est même sauvé de l’asservissement aux royaumes. Rabbi Yehouda a dit au nom de Rav : quiconque procure l’oneg au Chabbat, on lui accorde les désirs de son cœur. Et Rabbi 'Hiya bar Abba a dit au nom de Rabbi Yo'hanan : quiconque garde le Chabbat selon sa loi, même s’il sert l’idolâtrie comme Enosh, on lui pardonne. Rav Yehouda a dit au nom de Rav : si Israël avait gardé le premier Chabbat selon sa loi, ils n’auraient pas été dominés, etc. Rabbi Chim'on bar Yo'haï a dit : si Israël gardait deux Chabbats, ils seraient aussitôt délivrés. On lit au traité Pessa'him, chapitre « Elou devarim » (Pessa'him 68b) : Rabba a dit que tous conviennent que, le Chabbat, il nous faut aussi « pour vous », car il est écrit : « tu appelleras le Chabbat oneg ». Voici pourquoi : un verset dit « ce sera une atseret (convocation sainte) pour vous », et un autre verset dit « atseret pour ה' ton Dieu » ; Rabbi Eliézer et Rabbi Yehoshoua en débattent. Rabbi Eliézer tient : ou bien tout « pour vous » — c’est-à-dire manger, boire et s’y réjouir — ou bien tout « pour ה' » — c’est-à-dire étudier et répéter. Rabbi Yehoshoua tient : partage-le, moitié pour ה' et moitié pour vous. Et l’on dit que, le Chabbat, tous conviennent qu’il nous faut aussi « pour vous ». Quant à ce que Rabbi Akiva a dit (Chabbat 118a) : « Fais de ton Chabbat un jour de semaine et ne te rends pas dépendant des créatures », cela vise le cas où c’est impossible pour lui ; mais si c’est possible, il faut l’honorer selon ses moyens. Car on lit au chapitre « Kol kitvei » (Chabbat 119a) : les riches de tous les pays, par quoi méritent-ils leur richesse ? Par ce qu’ils honorent le Chabbat. On lit encore dans ce même chapitre (118b) : par quoi lui procure-t-on l’oneg ? Par de grands poissons, des têtes d’ail et un plat de blettes. Quant à ce que Rabbi 'Hiya bar Ashi a dit au nom de Rav : même une chose minime, s’il l’a faite en l’honneur du Chabbat, c’est un oneg ; et Rav Papa a dit : même un plat de harsana — cela vise celui dont la situation est à l’étroit. J’ai maintes fois débattu la chose devant mon maître et père, de mémoire bénie : comme moi aujourd’hui, j’ai un peu du mien, cela ne me suffit pas, et j’ai besoin des autres — suis-je dans le cas de « fais de ton Chabbat un jour de semaine », ou non ? Il ne m’a pas répondu de façon nette. Ensuite j’ai trouvé, dans les Pirké Avot selon Rachi, qui commente la michna « Rabbi Yehouda ben Teima dit : sois hardi comme le léopard », et voici ses termes : « Aussitôt après cette michna, Rabbi Akiva dit : fais de ton Chabbat un jour de semaine ; la michna de ben Teima est enseignée pour faire savoir que Rabbi Akiva n’a parlé que de celui dont la situation est extrêmement à l’étroit ; mais l’homme doit se stimuler comme le léopard et comme l’aigle pour honorer au plus haut point les Chabbats. » Fin de citation. C’est pourquoi tout homme doit se restreindre les autres jours afin d’honorer le Chabbat, et qu’il ne dise pas : comment diminuerai-je mon gagne-pain ? Car au contraire, s’il ajoute, on lui ajoutera, ainsi qu’enseigne Ta'hlifa, frère de Ravnai 'Hozaa : tout le gagne-pain de l’homme lui est fixé de Roch Hachana à Roch Hachana, hors la dépense du Chabbat et de Yom Tov et la dépense de ses fils pour le Talmud Torah ; s’il ajoute, on lui ajoutera. Et l’on dit aussi, au sujet de la dépense du Chabbat et de Yom Tov : le Saint béni soit-Il dit : « Mes enfants, empruntez sur Mon compte et Je paie. » Puisqu’il en est ainsi, qu’il ne s’inquiète pas : fidèle est son créancier à lui payer sa dette. On lit au traité Yom Tov, chapitre 2 : on a dit de Chammaï l’Ancien que tous ses jours il mangeait en l’honneur du Chabbat. Trouvait-il une bête de belle apparence, il disait : celle-ci pour le Chabbat. Le lendemain, en trouvait-il une plus belle, il mettait de côté la seconde et mangeait la première. Mais Hillel l’Ancien avait une autre mesure : toutes ses actions étaient pour l’amour du Ciel, ainsi qu’il est dit : « Béni soit ה' chaque jour. » Et l’on enseigne de même : Beit Chammaï disent : dès le dimanche, pour ton Chabbat ; Beit Hillel disent : « Béni soit ה' chaque jour. » Ezra a institué dix takanot, et l’une d’elles est que l’on lave ses vêtements le jeudi, en l’honneur du Chabbat. Et maintenant je vais exposer dans l’ordre toutes les choses qui précèdent le Chabbat, pour les besoins du Chabbat.