Il est interdit de jeûner le Chabbat jusqu'à la sixième heure, et à plus forte raison d'y observer un jeûne complet, sauf ta'anit 'halom, qui est alors un oneg. On honore le Chabbat en avançant ou en retardant le repas selon ce qui fait oneg. On ne sonne pas l'alarme le Chabbat, sauf danger immédiat, et seulement pour appeler au secours.
וימהר לאכול קודם שש שעות דגרסינן בירושלמי ר' אחא ורבי אבהו בשם רבי יוסי בר חנינא אסור להתענות בשבת עד שש שעות ואין צריך לומר שאסור להתענות בו תענית גמור והא דאיתא בפרק אין עומדין היושב בתענית בשבת קורעים לו גזר דינו של ע' שנה מיירי בתענית חלום שאותו מותר בשבת לפי שנפשו עגומה על חלומו שראה וחושב שיתבטל בשכר התענית א"כ התענית הוא עונג לו ומ"מ צריך להתענות יום אחר שיתכפר על שביטל עיקר עונג שבת וא"צ שיהא התענית מיד ביום ראשון שלאחריו אלא לכשירצה גרסינן בפרק כל כתבי (שבת קיט:) וכבדתו רב אמר להקדים פירוש שיקדים למהר לאכול בסעודת שבת ושמואל אמר לאחר ונ"ל דלא פליגי אלא כל אדם לפי עניינו אם ההקדמה עונג לו כגון שנתעכל לו סעודת הלילה יקדים ואם האיחור עונג לו כגון שעדיין לא נתעכל לו יאחר א"ל בריה דרב פפא לר"פ כגון אנן דשכיח לן חמרא ובשרא כל יומא במאי נשנייה א"ל אי רגיליתו לאקדומי אחרו ואי רגיליתו לאחורי אקדימו רבי זירא הוה מהדר אזוגא דרבנן אמר להו במטותא מינייכו לא תחללוניה פירו' כשהיה רואה תלמידים שקובעין ללמוד בזמן הסעודה היה מזהירם שלא יבטלו סעודת שבת : אין מתענים ולא מתריעין בו אפילו על הצרות שמתריעין עליהם חוץ מעל עיר שהקיפוה אויבים או נהר וכן על ספינה המטורפת בים וכן אפי' על יחיד הנרדף מפני אויבים או לסטים או רוח רעה ואפי' על אלו אין מתריעין בתפלה ותחינה אלא מתריעין להשמיע קול שיבואו להם לעזרה:
On se hâtera de manger avant six heures. Car on lit dans le Yerouchalmi : Rabbi A'ha et Rabbi Abbahou au nom de Rabbi Yossé bar 'Hanina : il est interdit de jeûner le Chabbat jusqu'à six heures ; et il va sans dire qu'il est interdit d'y observer un jeûne complet. Ce qui est dit au chapitre Ein omdin — « celui qui observe un jeûne le Chabbat, on lui déchire un décret de soixante-dix ans » — vise le ta'anit 'halom, permis le Chabbat : son âme est affligée du songe qu'il a vu, et il pense qu'il s'annulera par le mérite du jeûne ; ainsi le jeûne est pour lui un oneg. Néanmoins il doit jeûner un autre jour, pour qu'il lui soit pardonné d'avoir annulé l'essentiel de l'oneg du Chabbat. Il n'est pas nécessaire que ce jeûne soit dès le premier jour qui suit, mais quand il voudra. On lit au chapitre Kol kitvei (Chabbat 119b) : « Tu l'honoreras » — Rav a dit : en avançant, c'est-à-dire en se hâtant de manger au repas de Chabbat ; et Chemouel a dit : en retardant. Il me semble qu'ils ne sont pas en désaccord, mais que chacun selon son cas : si avancer est pour lui un oneg, par exemple si le repas de la nuit s'est déjà digéré, qu'il avance ; et si retarder est pour lui un oneg, par exemple s'il ne s'est pas encore digéré, qu'il retarde. Le fils de Rav Pappa dit à Rav Pappa : nous, pour qui le vin et la viande sont habituels tous les jours, en quoi le changerons-nous ? Il lui dit : si vous avez l'habitude d'avancer, retardez ; et si vous avez l'habitude de retarder, avancez. Rabbi Zéra allait au-devant des paires de sages et leur disait : « Je vous en prie, ne le profanez pas » — c'est-à-dire : quand il voyait des disciples qui s'installaient à étudier à l'heure du repas, il les avertissait de ne pas manquer le repas de Chabbat. On ne jeûne pas et l'on ne sonne pas l'alarme le Chabbat, même pour les détresses pour lesquelles on sonne l'alarme, sauf pour une ville qu'ont cernée des ennemis ou un fleuve, et de même pour un navire ballotté en mer, et même pour un yahid poursuivi par des ennemis, des brigands ou un mauvais esprit. Et même pour ceux-là, on ne sonne pas l'alarme par la tefila et la supplication, mais on sonne pour faire entendre un appel, afin qu'on vienne à leur secours.