Les affaires personnelles sont interdites même sans travail : inspecter ses biens, s’attarder au téhoum pour embaucher. On s’attarde au téhoum pour ramener une bête, pour une fiancée ou un mort. Salaire du gardien : à la journée sans responsabilité du Chabbat ; au mois, avec. Affaires du Ciel permises. Mesure de mitsva permise ; l’incantation du mal de tête est discutée. Penser à ses affaires est permis, mais l’oneg Chabbat veut qu’on n’y pense pas.
ממצוא חפצך דרשו חז"ל חפציך אסורין אפילו בדבר שאינו עושה שום מלאכה כגון שמעיין נכסיו לראות מה צריך למחר או לילך על פתח מדינה כדי שימהר מיד לצאת בלילה למרחץ וכן אין מחשיכין על התחום לשכור פועלים אבל מחשיכים על התחום להביא בהמתו היתה עומדת חוץ לתחום יכול לקרות לה כדי שתבא וכן מחשיכים על התחום לעשות צרכי כלה ועל מת להביא לו ארון ותכריכין ויכול לומר לחבירו שיחשיך כדי שיביא לו ויאמר לו לך למקום פלוני לא מצאת במקום פלוני לך במקום פלוני לא מצאת במנה קח במאתים ובלבד שלא יזכיר לו סכום דמים ולומר לו קח בכך וכך דמים. השוכר פועלים לשמור לו פרה אסור לו ליקח שכר שבת לפיכך אין אחריות שבת עליו שכרו לחדש או לשנה מותר לו ליקח שכר שבת לפיכך אחריות שבת עליו ולא יאמר תן לי שכרי של שבת אלא יאמר תן לי שכר החדש וחפצי שמים שרי כגון חשבונות של מצוה לפסוק צדקה ולפקח על עסקי רבים ולשדך התינוק ליארס וללמדו ספר או אומנות והר"ם מרוטנבורק כתב דוקא לדבר אליו אם רוצה להשתכר אבל לשוכרו ולהזכיר לו סכום מעות אסור. מותר למדוד מדידה של מצוה בשבת כגון למדוד אם יש במקוה מ' סאה וכיוצא בו ולחש שמלחשים על כאב הראש שלוקחין אזורו ומודדין בו ג' אמות ג"פ ואומר הלחש על המדידה אבי העזרי התירו דמשום לחש ליכא שמותר ללחוש בשבת ומשום מדידה נמי ליכא דמתעסק הוא אצל מדידה וה"ר משה הכהן אסרו והר"ם מרוטנבורק היה מדמה אותו למדידה של מצוה והרהור בעסקיו מותר ומ"מ משום עונג שבת מצוה שלא יחשוב בהם כלל וזהו שכתב ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ואין אדם יכול לעשות כל מלאכתו בשבוע אחד אלא יראה אדם בכל שבת כאילו מלאכתו עשויה ואין לך עונג גדול מזה:
De « mimtso ḥeftsekha » — « en t’abstenant de poursuivre tes affaires » —, Ḥazal ont enseigné : tes affaires sont interdites, même en une chose où l’on ne fait aucun travail, par exemple inspecter ses biens pour voir ce qu’il faudra demain, ou aller à la porte de la ville afin de pouvoir sortir aussitôt la nuit tombée pour aller au bain. De même, on ne s’attarde pas à la limite du téhoum jusqu’à la tombée de la nuit pour embaucher des ouvriers ; mais on s’attarde à la limite du téhoum jusqu’à la tombée de la nuit pour ramener sa bête. Si elle se tenait hors du téhoum, on peut l’appeler pour qu’elle vienne. De même, on s’attarde à la limite du téhoum jusqu’à la tombée de la nuit pour les besoins d’une fiancée, et pour un mort afin de lui apporter un cercueil et des linceuls. On peut dire à son compagnon de s’attarder jusqu’à la nuit afin qu’il les lui apporte, et lui dire : « Va en tel lieu ; tu n’as pas trouvé en tel lieu, va en tel autre ; tu n’as pas trouvé pour un mané, prends pour deux cents » — pourvu qu’on ne lui mentionne pas une somme d’argent en lui disant : « Prends pour tant et tant. » Celui qui embauche des ouvriers pour lui garder une vache : il leur est interdit de percevoir un salaire du Chabbat ; par conséquent la responsabilité du Chabbat n’est pas à leur charge. S’il les a embauchés au mois ou à l’année, il leur est permis de percevoir le salaire du Chabbat ; par conséquent la responsabilité du Chabbat est à leur charge. Qu’il ne dise pas : « Donne-moi mon salaire du Chabbat », mais : « Donne-moi le salaire du mois. » Les affaires du Ciel sont permises, par exemple les comptes d’une mitsva, fixer la tsédaka, veiller aux affaires publiques, arranger le mariage d’un enfant pour le fiancer, et lui enseigner le Livre ou un métier. Le Maharam de Rothenbourg a écrit : seulement lui parler pour savoir s’il veut s’embaucher ; mais l’embaucher et lui mentionner une somme d’argent est interdit. Il est permis de mesurer une mesure de mitsva le Chabbat, par exemple mesurer si le miqvé contient quarante séa, et ce qui y ressemble. Quant à l’incantation qu’on murmure sur un mal de tête — on prend sa ceinture, on mesure avec elle trois coudées trois fois, et l’on dit l’incantation sur la mesure — : Avi HaEzri l’a permise, car du côté de l’incantation il n’y a pas d’interdit, puisqu’il est permis de murmurer le Chabbat, et du côté de la mesure non plus, car l’on n’est qu’occupé incidemment à la mesure ; R. Moché HaCohen l’a interdite ; le Maharam de Rothenbourg la comparait à une mesure de mitsva. Penser à ses affaires est permis ; néanmoins, à cause de l’oneg Chabbat, c’est une mitsva de n’y penser aucunement. C’est ce qu’il est écrit : « Six jours tu travailleras et tu feras tout ton ouvrage » : or nul ne peut faire tout son ouvrage en une seule semaine ; plutôt, que l’homme voie chaque Chabbat comme si son ouvrage était déjà fait, et il n’est pas de plus grand oneg que celui-là.