Bouchon de fenêtre : pensée dès la veille suffit, même non attaché. Roseau préparé pour verrouiller : aménagement requis (Rachi : comme ustensile ; Rabbenou Tam : pour verrouiller seulement). Neger : attache selon gloustra, porte ou targette ; interdit s’il perce la terre. Portes d’une place peu fréquentée : gond actuel ou passé ; porte d’un seul panneau qu’on arrache : interdite. Bahut, coffre, armoire : gond inférieur vs supérieur. Lit à assemblages : interdit de resserrer. Poutre cassée : caler pour qu’elle ne descende pas davantage. Cour gâtée par la pluie : répandre de la paille en changeant la manière.
פקק החלון כגון לוח או שאר כל דבר שסותמין בו החלון יכולים לסותמו אפילו אם אינו קשור ולא אמרי' דהוי כמוסיף על הבנין ובלבד שיחשוב עליו מע"ש לסותמו בו ובהכי מיהא סגי: וקנה שהתקינו להיות נועל בו נמי אין צריך שיקשרנו בדלת ומ"מ דמי לבנין טפי מפקק החלון ולא סגי במחשבה שיחשוב עליו מאתמול וצריך שיתקננו לכך לרש"י צריך שיתקננו לשם כלי שיהא ראוי לשום תשמיש ולרבינו תם אין צריך שיתקננו אלא לנעול בו: ונגר שהוא יתד שנועלין בו ותוחבין אותו באסקופה למטה ודומה טפי לבנין לא סגי בהכי ואין נועלין בו אא"כ יהא קשור וכיצד יהא קשור אם יש בראשו גלוסטרא פירוש שהוא עב באחד מן הראשים וראוי לכתוש בו שדומה לכלי סגי אפי' אם קשור בחבל דק שאינו ראוי להיות ניטל בו ואפי' אם אינו קשור בדלת עצמו אלא בבריח הדלת ואפילו אם החבל ארוך ואינו תלוי כלל באויר אלא כולו מונחת בארץ ואם אין בראשו גלוסטרא אם הוא קשור בדלת עצמו סגי אפילו בחבל דק שאינו ראוי לינטל בו ואפי' כולו מונח בארץ ואם אינו קשור בדלת אלא בבריח צריך שיהא הקשר אמיץ ושיהא ראוי לינטל בו ואפ"ה א"צ שיהא תלוי אלא אפילו כולו מונח בארץ שאין אסור אלא כששומטו ומניחו בקרן זוית וכל נגר שאמרנו מיירי שהאסקופה גבוה וכשנועץ אותו במפתן אינו נוקב בארץ אבל אם נפחתה האסקופה בענין שכשמכניס הנגר בחור נוקב תחתיו בארץ הוי בנין ואסור לנעול בו: רחבה שאחורי הבתים שאין נכנסין ויוצאין בה תדיר אם עשה דלת לפותחה או שתולה בה מחצלת של קנים וכן פירצה שגדרה בקוצים כעין דלת אם יש להם ציר או אפילו אין להם עתה ציר אלא שהיה להן ציר נועלין בהן אפילו הן נגררין בארץ רק שקשרן ותלאן לנעול בהם ולא חשיב כבונה שניכר בהן שהוא דלת כיון שהיה להם ציר. אין להם ציר ולא היה להם ציר אין נועלין בהם אא"כ הן גבוהים מן הארץ ופתח העשוי לכניסה ויציאה תדיר נועלין בו אפילו לא היה לה ציר לעולם והוא נגרר דלת העשוי מלוח אחת או שאין לה אסקופה התחתונה וכשפותחין בה שומטים אותה ועוקרים אותה אין נועלין בה אפילו יש לה ציר: שידה תיבה ומגדל שפתחיהן מן הצד ויש להם ב' צירים אחת למעלה ואחת למטה אם יצא התחתון כולו ממקומו אסור להחזירו שמא יתקע אבל אם יצא מקצתו דוחקו עד שמחזירו למקומו כיון שהעליון נשאר במקומו בקל יכול להחזיר התחתון אבל כשיצא העליון אסור אפילו לדוחקו ולהחזירו למקומו מטה של פרקים אסור להחזירה ולהדקה ואם תקע חייב חטאת ואם היה רפויה מותר לכתחלה וראיתי כתוב על שם הר"ם מרוטנבורג דה"ה כוס של פרקים אסור להחזירו אא"כ יהא רפוי ונרא' דכוס אין דרך להדקו כל כך ושרי בכל ענין קורה שנשברה מותר לסומכה בארוכות המטה שהן כלי כדי שלא תרד יותר אבל לא כדי שתעלה דא"כ הוה ליה בונה והוא שיהו רפוין שיכול ליטלם כשירצה אבל אם מהדקם שם אסור: חצר שנתקלקלה במי גשמים יכול לזרות בה תבן ולא חשיב כמוסיף על הבנין ובלבד שישנה שלא יזרה לא בסל ולא בקופה אלא בשולי הקופה שיהפכנה ויביא התבן על שוליה:
Le bouchon de fenêtre — une planche ou tout autre objet dont on bouche la fenêtre — on peut s’en servir pour la boucher même s’il n’est pas attaché ; on ne dit pas que c’est comme ajouter à la construction, à condition d’y avoir pensé dès la veille du Chabbat pour s’en servir à cet effet ; et cela suffit. Un roseau qu’on a préparé pour verrouiller n’a pas non plus besoin d’être attaché à la porte. Toutefois il ressemble davantage à une construction que le bouchon de fenêtre : une simple pensée de la veille ne suffit pas, il faut l’aménager à cette fin. Selon Rachi, il faut l’aménager comme un ustensile, propre à quelque usage ; selon Rabbenou Tam, il suffit de l’aménager pour verrouiller. Le neger est une cheville dont on verrouille et qu’on enfonce dans le seuil, en bas ; il ressemble davantage encore à une construction : l’aménagement seul ne suffit pas, et l’on ne verrouille pas avec à moins qu’il ne soit attaché. Comment doit-il être attaché ? S’il a à son extrémité une gloustra — c’est-à-dire qu’il est épais à l’une des extrémités et propre à piler, si bien qu’il ressemble à un ustensile —, cela suffit même s’il est attaché par une corde fine, impropre à le soulever, même s’il n’est pas attaché à la porte elle-même mais à la targette de la porte, et même si la corde est longue et n’est pas du tout suspendue en l’air, mais tout entière posée à terre. S’il n’a pas de gloustra à son extrémité : s’il est attaché à la porte elle-même, cela suffit même avec une corde fine, impropre à le soulever, et même s’il est tout entier à terre. S’il n’est pas attaché à la porte mais à la targette, il faut que le nœud soit solide et que l’on puisse le soulever par cette corde ; même alors, il n’est pas nécessaire qu’il soit suspendu : même tout entier à terre. L’interdit n’est que lorsqu’on le retire et qu’on le pose dans un coin. Tout neger dont nous avons parlé s’entend d’un seuil élevé, de sorte qu’en l’enfonçant dans le seuil on ne perce pas la terre. Mais si le seuil s’est affaissé, de telle sorte qu’en introduisant le neger dans le trou on perce la terre au-dessous, c’est une construction, et il est interdit de verrouiller avec. Une place derrière les maisons où l’on n’entre et ne sort pas régulièrement : si l’on y a fait une porte pour l’ouvrir, ou que l’on y suspend une natte de roseaux, et de même une brèche que l’on a clôturée d’épines à la manière d’une porte — si elles ont un gond, ou même si elles n’en ont plus maintenant mais qu’elles en ont eu un —, on verrouille avec, même si elles traînent à terre, pourvu qu’on les ait attachées et suspendues pour verrouiller ; ce n’est pas considéré comme construire, car on y reconnaît une porte, puisqu’elles ont eu un gond. Si elles n’ont pas de gond et n’en ont jamais eu, on ne verrouille pas avec, à moins qu’elles ne soient élevées au-dessus du sol. Une ouverture faite pour entrer et sortir régulièrement : on verrouille avec même si elle n’a jamais eu de gond et qu’elle traîne. Une porte faite d’un seul panneau, ou qui n’a pas de seuil inférieur, et qu’en l’ouvrant on retire et on arrache : on ne verrouille pas avec, même si elle a un gond. Un bahut, un coffre et une armoire dont les ouvertures sont sur le côté et qui ont deux gonds, l’un en haut et l’un en bas : si le gond inférieur est sorti tout entier de sa place, il est interdit de le remettre, de peur qu’on ne l’enfonce à force ; mais s’il n’est sorti qu’en partie, on le pousse jusqu’à le ramener à sa place, car le supérieur étant resté en place, on peut aisément remettre l’inférieur. Mais lorsque c’est le supérieur qui est sorti, il est interdit même de le pousser pour le ramener à sa place. Un lit à assemblages : il est interdit de le réassembler et de le serrer ; si l’on a enfoncé à force, on est passible d’un hatat (sacrifice expiatoire) ; s’il était lâche, c’est permis lekhathila (a priori). J’ai vu écrit au nom du Maharam de Rothenbourg que de même une coupe à assemblages, il est interdit de la réassembler à moins qu’elle ne soit lâche ; or il semble qu’une coupe, on n’a pas coutume de la serrer autant, et c’est permis en tout cas. Une poutre qui s’est cassée : il est permis de la caler avec les longerons du lit, qui sont un ustensile, afin qu’elle ne descende pas davantage, mais non afin de la relever, car ce serait alors construire ; encore faut-il qu’ils soient lâches, de sorte qu’on puisse les retirer à volonté ; mais si on les y serre, c’est interdit. Une cour gâtée par les eaux de pluie : on peut y répandre de la paille, et ce n’est pas considéré comme ajouter à la construction, à condition de changer : qu’on ne répande ni au panier ni à la hotte, mais par le fond de la hotte, qu’on retourne pour apporter la paille sur son fond.