Bottes d'herbes rentrées pour le bois : on n'en use pas ; pour fourrage : on en use à la main et l'on froisse du bout des doigts. Pas beaucoup d'eau salée pour conserves (tannage) ; deux tiers de sel : même un peu interdit. On ne sale pas plusieurs radis ensemble ; les œufs oui. Fèves et lentilles cuites dans leur peau : interdit selon R. Chimchon. Poivre au manche du couteau. Légume menu = moudre ; miel de la ruche = arracher. Chetita épaisse : peu à peu ; claire : beaucoup, farine puis vinaigre. Moutarde, cresson et ail préparés la veille : mélanger sans battre. Le Baal HaTerouma interdit d'ajouter le liquide le Chabbat ; le Roch permet. Anomelin permis ; alonétit et hilthit interdits comme remède, sauf danger. On n'achève pas le pilonnage, seulement le broyage fin.
חבילי פיאה חבילי איזוב וקורנית הכניסן לעצים אין מסתפקין מהן הכניסן למאכל בהמה מסתפק מהן וקוטם ואוכל ביד אבל לא בכלי ומולל בראשי אצבעותיו: אין עושין מי מלח הרבה ביחד לתת לתוך הכבשים שכיון שעושהו כדי להתקיים דמו לעיבוד שהמלח מקיימם אבל יכול לעשות ממנו מעט לתת לתוך התבשיל ואם נותן לתוכו שני שלישי מלח אסור לעשות ממנו אפילו מעט: אסור למלוח חתיכות צנון ד' או ה' ביחד אלא מטביל כל אחת ואחת לבדה ואוכלה אבל ביצים מותר למולחן כתב הרב ר' שמשון שאין למלוח ביחד הרבה פולין ועדשים שנתבשלו בקליפתן מותר לדוך פלפלין בשבת בקתא של סכין אפי' הרבה ביחד כיון שהוא דרך שינוי: אסור לחתוך הירק דק דק שדומה לטוחן ואסור לרדות דבש מהכוורת שדומה לתולש קמח של קליות שנתייבש בתנור ועושין ממנו שתיתא אם היא עבה אסור לגובלה הרבה ביחד אלא מעט מעט ואם היא רכה מותר לגובלה הרבה ביחד ע"י שינוי ומהו השינוי שיתן קמח תחלה ואח"כ חומץ שבחול דרך ליתן החומץ תחלה חרדל שלשו בע"ש למחר יכול לערבו בין ביד בין בכלי ונותן לתוכו דבש ולא יטרוף לערבו בכח אלא מערבו מעט מעט: שחליים שדכן מע"ש למחר נותן יין וחומץ ולא יטרוף אלא מערב וכן שום שדכו מע"ש למחר נותן לתוכו פול וגריסין ולא יטרוף אלא מערב ובעה"ת כתב כל מה דשרי לערב משקה בחרדל דוקא שנתנו מבע"י אבל בשבת אסור לתת משקה בחרדל או בשום שכתשו מבע"י וא"א הרא"ש ז"ל כתב כסברא ראשונה: מותר לעשות אנומלין שהוא יין ישן ודבש ופלפלין מפני שהוא לשתייה ואין עושין אלונתית שהוא יין ישן ומים צלולים ושמן אפרסמון שהוא לרפואה אין שורין החלתית לא בפושרין ולא בצוננין שדרך לשרותו ולשתותו לרפואה אבל נותנו לתוך החומץ ומטבל בו פתו היה שרוי מאתמול מותר לשרותו בשבת ואם שתה ממנו יום ה' ויום ו' וצריך לשתות גם בשבת מותר שכן הוא דרך רפואתו לשתותו ג' ימים זה אחר זה הלכך מותר לשרותו בצונן וליתנו לחמין מפני שיש בו סכנה אם לא ישתה ממנו: שום ובוסר ומלילות שרסקן מע"ש אם מחוסרין דיכה אסור לגמור דיכתן בשבת ואם אין מחוסרין אלא שחיקה מותר לגמור בשבת וכתב הרמב"ם ז"ל לפיכך מותר לגמור שחיקת הריפות בעץ פרור בקערה בשבת אחר שמורידין אותה מעל האש:
Les bottes de pia, d'hysope et de coranit : si on les a rentrées pour le bois, on n'en use pas ; si on les a rentrées pour nourriture du bétail, on en use : on détache et l'on mange à la main, mais non avec un ustensile, et l'on froisse du bout des doigts. On ne fait pas beaucoup d'eau salée d'un coup pour la mettre dans les conserves, car puisqu'on la prépare afin qu'elles se maintiennent, cela ressemble au tannage, le sel les faisant durer. Mais on peut en faire un peu pour mettre dans le plat. Si l'on y met deux tiers de sel, il est interdit d'en faire même un peu. Il est interdit de saler quatre ou cinq morceaux de radis ensemble ; on trempe plutôt chaque morceau à part et on le mange. Mais les œufs, il est permis de les saler. Le rav R. Chimchon a écrit qu'il ne faut pas saler ensemble beaucoup de fèves et de lentilles cuites dans leur peau. Il est permis de piler du poivre le Chabbat avec le manche du couteau, même beaucoup à la fois, puisqu'on le fait d'une manière changée. Il est interdit de couper le légume très menu, car cela ressemble à moudre. Il est interdit d'extraire le miel de la ruche, car cela ressemble à arracher. Farine de grains grillés séchée au four, dont on fait de la chetita : si elle est épaisse, il est interdit d'en pétrir beaucoup d'un coup, seulement un peu à la fois ; si elle est claire, il est permis d'en pétrir beaucoup d'un coup moyennant un changement. Quel est le changement ? Qu'on mette d'abord la farine, puis le vinaigre, alors qu'en semaine on met d'abord le vinaigre. Moutarde qu'on a délayée la veille de Chabbat : le lendemain on peut la mélanger, à la main ou avec un ustensile, et l'on y met du miel ; on ne battra pas pour mélanger avec force, on mélange un peu à la fois. Cresson qu'on a pilé la veille de Chabbat : le lendemain on y met du vin et du vinaigre, et l'on ne bat pas, on mélange seulement. De même l'ail qu'on a pilé la veille de Chabbat : le lendemain on y met des fèves et des gruaux, et l'on ne bat pas, on mélange seulement. Le Baal HaTerouma a écrit que tout ce qu'il est permis de mélanger comme liquide dans la moutarde n'est permis que si on l'y a mis de jour encore ; mais le Chabbat il est interdit de mettre un liquide dans la moutarde ou dans l'ail qu'on a écrasés de jour encore. Mon maître et père le Roch z"l a écrit selon le premier avis. Il est permis de faire de l'anomelin, qui est vin vieux, miel et poivre, parce que c'est pour boire. On ne fait pas d'alonétit, qui est vin vieux, eau claire et huile de baume, parce que c'est un remède. On ne fait pas tremper la hilthit, ni dans du tiède ni dans du froid, car l'usage est de la faire tremper et de la boire comme remède ; mais on la met dans le vinaigre et l'on y trempe son pain. Si elle trempait déjà depuis la veille, il est permis de la faire tremper le Chabbat. Et si l'on en a bu le jeudi et le vendredi et qu'il faut en boire aussi le Chabbat, c'est permis, car telle est la voie de ce remède : en boire trois jours de suite ; dès lors il est permis de la faire tremper dans le froid et de la mettre au chaud, parce qu'il y a danger si l'on n'en boit pas. Ail, raisins verts et épis qu'on a broyés la veille de Chabbat : s'il leur manque encore le pilonnage, il est interdit d'achever de les pilonner le Chabbat ; s'il ne leur manque que le broyage fin, il est permis d'achever le Chabbat. Le Rambam z"l a écrit : c'est pourquoi il est permis d'achever le broyage des gruaux avec une spatule de bois dans le plat, le Chabbat, après qu'on l'a descendu du feu.