Interdit de laver tout le corps à l’eau chaude le Chabbat et à Yom Tov, même chauffée la veille, même membre par membre ; permis visage, mains et pieds. Eaux de Tibériade et eau froide : tout le corps. Conduit d’eau froide dans un canal chaud ; rinçage au froid puis feu ; vêtement chaud contre récipient d’eau chaude ; séchage après le fleuve en carmelit ; immersion d’impureté ; poudres et ahala ; hammam et transpiration ; bain d’une ville mixte à la sortie du Chabbat.
אסור לרחוץ כל גופו בחמין בשבת וי"ט אפי' כל אבר ואבר לבד אפילו במים שהוחמו מע"ש וי"ט בין אם הם בכלי או בקרקע ואפילו לשפוך המים על גופו ולהשתטף אסור אבל מותר לרחוץ בהם פניו ידיו ורגליו וה"מ בחמי האור אבל בחמי טבריא או בצוננין מותר לרחוץ כל גופו ובספר המצות לא התיר בחמי טבריא אלא א"כ הם בקרקע אבל לא בכלי וא"א הרא"ש ז"ל התירם בכל ענין. אמת המים שהיא חמה אסור להמשיך לתוכה סילון של צונן אפי' מע"ש ואם המשיכו בה המים אסורין ברחיצה ובשתיה כאילו הוחמו בשבת אפי' המים שנכנסו לה מע"ש: לא ישתטף אדם בצונן ויתחמם מיד אח"כ כנגד האש מפני שהמים שעליו מתחממין לכן צריך ליזהר שלא לחמם ידיו אצל האש אחר הנטילה אם לא שינגבם תחלה יפה אבל מותר להשתטף בצונן אחר שנתחמם אצל האש שאין המים שעליו מתחממין כל כך מותר לחמם בגד וליתנו ע"ג בטנו אבל כלי שיש בו מים חמין אין להניח עליו: הרוחץ בנהר צריך שינגב גופו יפה כשעולה מן הנהר מפני המים שלא ישארו עליו ויטלטלם ד' אמות בכרמלית אבל ההולך במטר ומטר יורד עליו ועל לבושו שרי: אדם מותר לטבול בשבת מטומאתו מפני דנראה כמיקר מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו בעפר לבינה כתושה ובעפר פלפלין ובמי זיתים ובאהלא מעורב עם הדס ועם עשב שקורין ויאול"ש ולא חיישינן שישיר השיער ובלבד שלא יהא רובא אהלא: מרחץ שסתמו נקביו מע"ש למ"ש רוחץ בו מיד אבל בשבת וי"ט אסור אפילו להזיע וה"מ באמבטי קטנה אבל באמבטי גדולה של כרכין שאין בה זיעה הרבה מותר לעבור בה אע"פ שבדרך הילוכו הוא מזיע: עיר שישראל ונכרים דרים בה ויש בהן מרחץ שרוחצת בשבת אם רוב נכרים מותר לרחוץ בה במ"ש ואם רוב ישראל או אפילו מחצה על מחצה אסור למ"ש עד כדי שיחמו ובאמבטי קטנה ושלטון בעיר ויש לו עבדים שאפשר לתלות שחממו אותו לצרכו בבת אחת תולין בו ומותר מיד במ"ש:
Il est interdit de laver tout son corps à l’eau chaude le Chabbat et à Yom Tov, même membre par membre séparément, même avec de l’eau chauffée dès la veille du Chabbat et de Yom Tov, qu’elle soit dans un récipient ou dans le sol ; même verser l’eau sur son corps et s’en rincer est interdit. Mais il est permis d’y laver son visage, ses mains et ses pieds. Cela ne vaut que pour les eaux chauffées au feu ; mais aux eaux de Tibériade ou à l’eau froide, il est permis de laver tout son corps. Dans le Sefer haMitsvot, on n’a permis les eaux de Tibériade que si elles sont dans le sol, et non dans un récipient ; mon maître mon père le Roch z"l les a permises en tout cas. Un canal d’eau qui est chaud : il est interdit d’y faire aboutir un conduit d’eau froide, même dès la veille du Chabbat. Si on l’y a fait aboutir, les eaux sont interdites pour le lavage et pour la boisson, comme si elles avaient été chauffées le Chabbat, même les eaux qui y sont entrées dès la veille du Chabbat. Qu’on ne se rince pas à l’eau froide pour se chauffer aussitôt après contre le feu, parce que l’eau qui est sur soi s’échauffe. Aussi faut-il prendre garde de ne pas chauffer ses mains près du feu après la netilat yadayim, à moins de les avoir d’abord bien essuyées. Mais il est permis de se rincer à l’eau froide après s’être chauffé près du feu, car l’eau qui est sur soi ne s’échauffe pas tant. Il est permis de chauffer un vêtement et de le poser sur son ventre ; mais un récipient contenant de l’eau chaude, on ne le posera pas dessus. Celui qui se lave dans un fleuve doit bien essuyer son corps en sortant de l’eau, de peur que l’eau ne reste sur lui et qu’il ne la transporte quatre coudées en carmelit. Mais celui qui marche sous la pluie, la pluie tombant sur lui et sur son vêtement, c’est permis. Un homme a le droit de s’immerger le Chabbat de son impureté, parce que cela paraît comme s’il se rafraîchissait. Il est permis de laver son visage, ses mains et ses pieds avec de la poussière de brique pilée, avec de la poudre de poivre, avec de l’eau d’olives, et avec de l’ahala mêlée de myrte et d’une herbe qu’on appelle violas ; on ne craint pas qu’elle fasse tomber le poil, pourvu que l’ahala n’en soit pas la plus grande part. Un hammam dont on a bouché les orifices dès la veille du Chabbat : à la sortie du Chabbat on s’y lave tout de suite ; mais le Chabbat et à Yom Tov, même transpirer y est interdit. Cela ne vaut que pour une petite baignoire ; mais dans une grande baignoire des villes, où il n’y a pas beaucoup de vapeur, il est permis d’y passer, bien que chemin faisant on y transpire. Une ville où habitent des Israélites et des non-Juifs, et où il y a un hammam qui fonctionne le Chabbat : si la majorité est de non-Juifs, il est permis de s’y laver à la sortie du Chabbat ; si la majorité est d’Israélites, ou même moitié-moitié, c’est interdit à la sortie du Chabbat jusqu’à ce qu’il se soit écoulé le temps de réchauffer les eaux. Dans une petite baignoire, s’il y a un seigneur dans la ville qui a des esclaves, de sorte qu’on puisse attribuer qu’on l’a chauffée pour son besoin d’un coup, on l’attribue à lui et c’est permis tout de suite à la sortie du Chabbat.