Chacun a quatre amot dans le domaine public pour y transporter ; on les mesure selon son propre ama, de façon large, sinon des amot moyennes de six téfahim ; on ajoute la diagonale (cinq amot et trois cinquièmes), selon Rachi, Rabbenou Tam et le Rambam ; chaîne de main en main ; chevauchement des amot de deux ou trois personnes.
כל אדם יש לו ד' אמות בר"ה שיכול לטלטל בהן ומודדים אותן לו באמה שלו מרווחת ואם איבריו גדולים ואמתו קטנה שלא יספיקו לו ארבע אמותיו נותנין לו ד' אמות בינוניות שכל א' מהם ו' טפחים ואלו ד"א מוסיפין עליהן אלכסונן שיהו ה' אמות וג' חומשין ומיהו פירש"י שאין לו אלכסון אלא לאלכסון העולם אבל לריבוע העולם אין לו אלא ד"א ור"ת פירש שלכל צד יש לו ה' אמות וג' חומשין והר"ם במז"ל חילק שבתוך ד"א מותר לטלטל מד' עד ה' אמות וג' חומשין פטור אבל אסור מכאן ואילך חייב חטאת ואיני יודע למה אמר כשיעור האלכסון פטור אבל אסור כיון שנותנים אלכסון מותר בו לכתחלה לפיכך מותר לאדם לעקור החפץ מר"ה וליתנו לחבירו שאצלו בתוך ד' אמותיו וחבירו לחבירו שאצלו אפילו ק' מילין אע"פ שהחפץ הולך כמה מילין בר"ה שכל אחד לא יטלטלנו אלא בתוך ד' אמותיו ובלבד שלא יוציאנו מתחום שלו או בחפץ שלא קנה שביתה כגון שהוא הפקר שאינו קונה שביתה היו שנים מקצת אמותיו של זה בתוך אמותיו של זה כגון שיש ביניהם שש אמות מביאין ואוכלים באמצע ובלבד שלא יוציא כל אחד מתוך שלו לתוך של חבירו היו ג' ואמצעי מובלע ביניהם כגון שבין שני החיצונים ח' אמות האמצעי מותר עם כל א' מהחיצונים במה שד' אמותיו מובלעים בתוך שלו ושני החיצונים אסורין זה עם זה:
Tout homme a quatre amot dans le domaine public, dans lesquelles il peut transporter. On les lui mesure selon son propre ama, de façon large. Si ses membres sont grands et que son ama est petite, de sorte que ses quatre amot ne lui suffisent pas, on lui donne quatre amot moyennes, chacune de six téfahim. À ces quatre amot on ajoute leur diagonale, de sorte qu'elles fassent cinq amot et trois cinquièmes. Toutefois Rachi a expliqué qu'il n'a la diagonale que pour la diagonale du monde, mais que pour le carré du monde il n'a que quatre amot. Rabbenou Tam a expliqué que de chaque côté il a cinq amot et trois cinquièmes. Le Rambam, de mémoire bénie, a distingué : à l'intérieur de quatre amot, il est permis de transporter ; de quatre jusqu'à cinq amot et trois cinquièmes, on est exempt mais c'est interdit ; au-delà, on est passible d'un hatat. Je ne sais pas pourquoi il a dit qu'à la mesure de la diagonale on est exempt mais que c'est interdit, puisque, dès lors qu'on accorde la diagonale, il y est permis lekhathila (a priori). C'est pourquoi il est permis à un homme de soulever l'objet du domaine public et de le donner à son compagnon qui est près de lui, à l'intérieur de ses quatre amot, et celui-ci à son compagnon qui est près de lui, même cent milin, bien que l'objet parcoure plusieurs milin dans le domaine public, car chacun ne le transporte que dans ses quatre amot — à condition de ne pas le faire sortir de son téhoum, ou s'il s'agit d'un objet qui n'a pas acquis de shevita, par exemple un bien hefker qui n'acquiert pas de shevita. Si deux personnes ont une partie des amot de l'une à l'intérieur des amot de l'autre, par exemple s'il y a six amot entre elles, elles apportent et mangent au milieu, à condition que chacune ne fasse pas sortir l'objet du sien dans celui de son compagnon. S'ils sont trois et que celui du milieu est enchâssé entre eux, par exemple s'il y a huit amot entre les deux extérieurs, celui du milieu est permis avec chacun des extérieurs dans la partie où les quatre amot de chacun des extérieurs sont enchâssées dans les siennes, et les deux extérieurs sont interdits l'un avec l'autre.