Les téhoumin étant rabbiniques, on peut poser un érouv au bout de deux mille pour gagner deux mille de plus dans une direction, en perdant l’autre côté. L’ibour de la ville ne sert à rien comme lieu d’érouv. Si les deux mille s’achèvent au bout de la ville, elle compte comme quatre coudées et l’on complète hors les murs ; si au milieu, on parcourt toute la ville (car on y a logé) sans compléter au-delà. Le Tour écarte le Rambam qui ne laisserait que quatre coudées dans la ville. Autre ville rencontrée : selon où s’achève la mesure. Lieu clos pour l’habitation, ou clos non pour l’habitation jusqu’à deux séa : le tout comme quatre coudées.
מפני שתחומין דרבנן הקילו בהם והתירו למי שצריך לילך ד' אלפים לרוח אחת שיתן עירובו לסוף אלפים וילך מהלאה לעירובו אלפים ומ"מ מפסיד כנגדו האלפים שמעבר לעירוב שאין לו לאדם אלא ד' אלפים וזה שנתן עירובו לסוף אלפים מן העיר אנו רואין כאילו דר שם ומשם יש לו אלפים לכל רוח הילכך אם הניחו בתוך עיבורה של עיר לא עשה ולא כלום שבלאו הכי יש לו העיר כולה ועיבורה וחוצה לה אלפים לכל רוח וכשחוזר ממקום שהניח עירובו לצד עירו ומודד האלפים אם הן כלין בסוף העיר כגון שנתן העירוב בסוף אלף והעיר אלף אז העיר כולה כד"א ומשלימין לו חוץ לעיר אלף אמות פחות ד' ואם כלו באמצע העיר אז אינה כולה כארבע אמות לענין שישלימו לו עליה השאר אבל מ"מ חשובה כולה כד"א לענין שהולך כולה הואיל ולן בה אבל הרמב"ם ז"ל כתב שאפילו בעיר עצמה אין לו אלא ד"א ולא נהירא דא"כ מי שדר בעיר גדולה ונתן עירובו חוצה לה לא יוכל לחזור לביתו וכן הדין נמי אם פגע בעיר אחרת בתוך אלפים אם כלתה מדתו בסופה אין עולה מן המנין ומשלימין לו עליה אבל אם כלתה מדתו בתוכה עולה לו ואפילו בתוכה אינו יכול לילך אלא עד סוף תחומו כיון שלא לן בה: הנותן עירובו במקום שמוקף לדירה דינו כאילו שבת בו שכולה כד"א אפי' חרבו דיורין שהיו בו כיון שהמחיצות קיימות ומקום שהוקף מחיצות ולא לדירה עד סאתים חשוב כולו כד"א:
Parce que les téhoumin sont d’institution rabbinique, on a été indulgent à leur égard et l’on a permis à celui qui a besoin d’aller quatre mille coudées dans une direction de poser son érouv au bout de deux mille et d’aller au-delà de son érouv encore deux mille. Néanmoins il perd, du côté opposé, les deux mille qui sont de l’autre côté de l’érouv, car un homme n’a que quatre mille coudées. Celui qui a posé son érouv au bout de deux mille depuis la ville, nous le considérons comme s’il habitait là, et de là il a deux mille coudées dans chaque direction. Dès lors, s’il l’a posé dans l’ibour de la ville, il n’a rien fait du tout, car de toute façon il a déjà la ville entière, son ibour, et hors de là deux mille coudées dans chaque direction. Lorsqu’il revient du lieu où il a posé son érouv vers sa ville et qu’il mesure les deux mille : si elles s’achèvent au bout de la ville — par exemple s’il a posé l’érouv au bout de mille et que la ville fait mille —, alors la ville entière compte comme quatre coudées, et l’on complète pour lui hors de la ville mille coudées moins quatre. Si elles s’achèvent au milieu de la ville, alors elle ne compte pas tout entière comme quatre coudées pour qu’on lui complète le reste au-delà ; mais néanmoins elle est tout entière considérée comme quatre coudées en ce qu’il peut la parcourir entièrement, puisqu’il y a logé. Mais le Rambam de mémoire bénie a écrit que même dans la ville elle-même il n’a que quatre coudées ; cela ne paraît pas juste, car alors celui qui habite une grande ville et a posé son érouv hors de celle-ci ne pourrait pas rentrer chez lui. Telle est aussi la règle s’il rencontre une autre ville dans les deux mille : si sa mesure s’achève à l’extrémité de celle-ci, elle n’entre pas dans le compte et l’on complète pour lui au-delà ; mais si sa mesure s’achève à l’intérieur, elle entre dans le compte, et même à l’intérieur il ne peut aller que jusqu’au bout de son téhoum, puisqu’il n’y a pas logé. Celui qui pose son érouv dans un lieu clos pour l’habitation est considéré comme s’il y avait passé le Chabbat : le tout compte comme quatre coudées, même si les demeures qui s’y trouvaient ont été détruites, dès lors que les cloisons subsistent. Un lieu entouré de cloisons mais non pour l’habitation, jusqu’à deux séa, le tout est considéré comme quatre coudées.