Obligation d'augmenter le repas de Roch Hodech, comparé au Moed et à Pourim, et règle selon laquelle les dépenses de Chabbat, des fêtes et de Roch Hodech sont exclues du budget annuel fixé à Roch Hachana.
ומצוה להרבות בסעודת ר"ח דגרסינן במגילה באלו אמרו מקדימין וכו' אבל בסעודת פורים וסעודת ר"ח אלמא דמצוה הוא דחשיב ליה בהדי סעודת פורים ואיתקש נמי למועד דכתיב (במדבר י) וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם וכתיב (שמואל א כ) גבי דוד כי זבח משפחה לנו ור"ח הי' דכתיב ויהי ממחרת החדש ואיתא נמי בפסיקתא כל מזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה ועד ר"ה חוץ ממה שמוציא בשבתות וי"ט ור"ח וחוש"מ ומה שהתינוקות מוליכין לבית רבן אם מוסיף מוסיפין לו ואם פוחת פוחתין לו:
C'est une mitsva de faire un repas plus abondant à Roch Hodech, car il est enseigné dans le traité Meguila (chapitre Bé-elou omrim), au sujet du repas de Pourim et de celui de Roch Hodech, que c'est une mitsva puisqu'il le compte aux côtés du repas de Pourim. Il est également comparé au Moed, car il est écrit : « Et au jour de votre joie, et en vos fêtes, et en vos têtes de mois » (Bamidbar 10), et il est écrit au sujet de David : « Car nous avons un sacrifice de famille », et c'était Roch Hodech, comme il est écrit : « Et il fut au lendemain du mois » (Shmouel I 20). Il est également enseigné dans la Pesiqta : Toute la subsistance d'un homme lui est fixée de Roch Hachana à Roch Hachana, à l'exception de ce qu'il dépense pour Chabbat, Yom Tov, Roch Hodech, Hol HaMoed, et ce que les enfants apportent pour l'école (beit raban) ; s'il ajoute [aux dépenses], on lui ajoute [du Ciel], et s'il diminue, on lui diminue.