Selon Rabbénou 'Hananel, on attribue le hamets trouvé après Pessa'h aux ouvriers. Rav Haï et Rachi lisent l'inverse : on suit le propriétaire de la boutique.
חנות של ישראל והסחורה שנמכרת בו היא שלו והפועלים שמשתדלין בו עכו"ם חמץ שנמצא שם אחר הפסח מותר אפילו באכילה שאנו תולין אותו בפועלים עכו"ם ואם החנות והסחורה של עכו"ם והפועלים ישראל אסור שאנו תולין אותו בפועלים ישראל כך היא גירסת רבינו חננאל ורב האי גורס איפכא שהולך אחר בעל החנות וכך היא גירסת רש"י:
Boutique d'un Juif dont la marchandise qui s'y vend lui appartient, et dont les ouvriers qui s'y occupent sont des non-juifs : le hamets qu'on y trouve après Pessa'h est permis même à la consommation, car nous l'attribuons aux ouvriers non-juifs. Et si la boutique et la marchandise sont à un non-juif et que les ouvriers sont des Juifs, c'est interdit, car nous l'attribuons aux ouvriers juifs. Telle est la version de Rabbénou 'Hananel. Rav Haï lit l'inverse : on suit le propriétaire de la boutique ; et telle est aussi la version de Rachi.