On ne s’acquitte pas de la matsa de mitsva si la pâte a été pétrie par un non-Juif, un sourd-muet, un déficient mental ou un enfant, même cuite ensuite par un Israélite. Mitsva de s’employer soi-même à la confection. Pains figurés interdits surtout aux particuliers ; le peignage anti-gonflement est permis. Pain épais permis à Yom Tov, sans pétrir plus d’une pâte à Pessa’h.
אין עושין המצות ע"י עכו"ם חרש שוטה וקטן והכי איתא בשאלתות לשה עכו"ם לעיסה או חרש שוטה וקטן דלאו בני שימור נינהו אף על גב דאפייה ישראל בר דעת ועבד בה שימור בשעת אפייה לא נפיק בה ידי חובתו וכ"כ רב כהן צדק לצאת ידי חובתו בליל ראשון אינו אלא במצה שאפאה ישראל לשם מצה דכתיב ושמרתם את המצות עד שיהא שימור לשם מצה ורב האי גאון כתב מצה שאפאה עכו"ם בפני ישראל ע"י שימור כתיקונה מותר לישראל לאוכלה ובעלי מעשה וחסידים מחמירין על עצמם כגאונים המחמירין ולשין בעצמם ואופין כההיא דאמרינן מה דרכו של עני הוא מסיק ואשתו אופה לכן מצוה על כל אדם להשתדל בעשיית המצות ובאפייתן וכן היה נוהג א"א הרא"ש ז"ל היה משתדל בהן ועומד על עשייתן ומזרז העוסקים בהן והיה מסייע בעריכתן ויהא אדם רגיל לומר על כל פירורין שיפלו בשעת לישה ועריכה יהיו בטלין כדי שיתבטלו קודם חימוצן. אין עושין סריקין המצויירין פירוש שמציירין בפת כמין חיה ועוף אבל כל מה שעושין אותו במסרק כדי שלא יתפח מותר ומ"מ טוב שלא לשהות עליו לעשותו כמין ציור וכתב רב אלפס שלא אסרו אלא בעלי בתים שאינן בקיאין בציורין ויבאו לשהות עליהם אבל נחתומין מותרין ופירש ה"ר יונה ז"ל דנחתומין מותרין אפילו בלא דפוס ובעלי בתים אסורין אפילו יש להם דפוס שמאחרין לעשותן וכ"כ הרמב"ם ז"ל ואדוני אבי ז"ל היה נוטה לאסור לכל אף לנחתומין: מותר לאפות פת עבה בי"ט פירוש פתין גדולים ולא חיישינן לטורח לא שנא בי"ט של פסח לא שנא בשאר ימים טובים רק שלא ילוש בי"ט של פסח יותר מכשיעור עיסה אחת:
On ne confectionne pas les matsot par l’intermédiaire d’un non-Juif, d’un sourd-muet, d’un déficient mental ou d’un enfant. Ainsi est-il rapporté dans les Sheiltot : si un non-Juif a pétri la pâte, ou un sourd-muet, un déficient mental ou un enfant — car ils ne sont pas aptes à la shemira —, même si un Israélite sain d’esprit l’a ensuite cuite et y a exercé la shemira au moment de la cuisson, on ne s’acquitte pas par elle de son obligation. Rav Cohen Tsedek a écrit de même : pour s’acquitter de son obligation la première nuit, ce n’est que par une matsa qu’un Israélite a cuite à dessein de matsa, ainsi qu’il est écrit : « Vous surveillerez les matsot », jusqu’à ce qu’il y ait shemira à dessein de matsa. Rav Haï Gaon a écrit : une matsa qu’un non-Juif a cuite en présence d’un Israélite, avec une shemira faite comme il convient, un Israélite a le droit de la manger. Les hommes d’action et les pieux se montrent rigoureux pour eux-mêmes, comme les Gueonim rigoureux : ils pétrissent eux-mêmes et cuisent, conformément à ce que l’on dit : « Quelle est la manière du pauvre ? Lui allume [le four] et sa femme cuit. » C’est pourquoi c’est une mitsva pour tout homme de s’employer à la confection des matsot et à leur cuisson. Ainsi procédait mon maître mon père le Roch z"l : il s’y employait, se tenait auprès de leur confection, pressait ceux qui s’en occupaient, et aidait à les aplatir. Que l’on ait l’habitude de dire, sur toutes les miettes qui tombent au moment du pétrissage et de l’aplatissage : « qu’elles soient annulées », afin qu’elles soient annulées avant leur fermentation. On ne fait pas de srikine metsuyarin, c’est-à-dire que l’on dessine dans le pain une forme de bête ou d’oiseau. Mais tout ce que l’on fait avec un peigne afin que cela ne gonfle pas est permis ; néanmoins, il est bon de ne pas s’attarder dessus pour en faire comme un dessin. Rav Alfas a écrit que l’on n’a interdit cela qu’aux particuliers, qui ne sont pas experts dans les dessins et en viendraient à s’attarder dessus, mais que les boulangers sont permis. Rabbenou Yona z"l a expliqué que les boulangers sont permis même sans moule, et que les particuliers sont interdits même s’ils ont un moule, car ils tardent à les faire. Le Rambam z"l a écrit de même. Et mon maître mon père z"l inclinait à l’interdire pour tous, même pour les boulangers. Il est permis de cuire du pain épais à Yom Tov, c’est-à-dire de grands pains, et l’on ne craint pas [l’excès de] peine : qu’il s’agisse du Yom Tov de Pessa’h ou des autres Yom Tov, pourvu que l’on ne pétrisse pas, au Yom Tov de Pessa’h, plus que la mesure d’une seule pâte.