On ne mâche pas de grains de blé pour une plaie : la salive fait fermenter. Orge bavée par la bête : à détruire. Sac de farine humecté par la sueur du mur : le Rokea’h l’assimile à la salive ; le Roch préférerait la sueur humaine, qui ne fait pas fermenter. Pendant Pessa’h, on écarte à la main la partie humide plutôt que de tamiser, car le hamets interdit en quantité minime. Fientes de poules : ne font pas fermenter. Lait : jus de fruits. Égouttement continu sur la farine : pas de fermentation ; cuire sitôt qu’il cesse.
לא ילעוס אדם חטין ויתנן על גבי מכתו מפני שהן מחמיצין שהרוק מחמיץ ע"כ הנותן שעורים לבהמתו ומצאו בהם ריר צריך לבערם כתב ה"ר אליעזר מגרמיז"א שק מלא קמח שנתן אצל החומה ונתלחלח מזיעת החומה מחמיץ הלכך אם נפל מים על קמח או נתלחלח השק ירקד הקמח והשאר מותר ואם מעט שלג או מים נפל על התבואה יגרף החטים העליונים ויקח מהתחתונים: שק שיש בו קמח וישבו עליו תרנגולים ונתלחלח מצואתם אינו מחמיץ מיהו ירקד הבצק [וישליכוהו] לחוץ והשאר מותר: בשר יבש שמזיע בשעת הגשמים מחמיץ מכח המים שהודח בו: חלב שנשפך ע"ג חטין אינו מחמיץ דחשיב מי פירות ע"כ מה שדימה זיעת החומה לרוק לומר שמחמיץ היה מסתבר לא"א ז"ל לדמותו לזיעת אדם שאינו מחמיץ וכתב עוד על מה שהתיר לרקד הקמח שנפל עליו מים קולא גדולה היא זאת לעשות כך בתוך הפסח שחמץ במשהו כי שמא יעבור עם הקמח חמץ כל שהוא בנפה וראיתי מורים הלכה למעשה שיאחוז בידו כל המקום המלוחלח בשק עד שיריק כל הקמח שבשק והכי עדיף טפי ע"כ. קמח שנפל עליו דלף אפילו כל היום אינו בא לידי חימוץ והוא שזה הדלף טורד בלי הפסק ויאפנו מיד לכשיפסוק ואם הוא מסופק אם הדלף טורד אם לאו אסור:
On ne mâchera pas de grains de blé pour les poser sur sa plaie, parce qu’ils fermentent : la salive fait fermenter. C’est pourquoi, si l’on donne de l’orge à sa bête et que l’on y trouve de la bave, il faut les détruire. R. Eliézer de Worms a écrit : un sac plein de farine placé contre le mur et humecté par la sueur du mur fermente. Aussi, si de l’eau est tombée sur de la farine ou si le sac s’est humecté, on tamisera la farine et le reste est permis. Si un peu de neige ou d’eau est tombé sur les céréales, on racle les blés du dessus et l’on prend ceux du dessous. Un sac contenant de la farine sur lequel des poules se sont tenues et qui s’est humecté de leurs fientes ne fermente pas ; toutefois on tamisera la pâte [et on la jettera] dehors, et le reste est permis. La viande sèche qui sue au temps des pluies fait fermenter, en raison de l’eau dont on l’a rincée. Du lait répandu sur du blé ne fait pas fermenter, car on le tient pour un jus de fruits. Jusqu’ici les propos de R. Eliézer de Worms. Ce qu’il a comparé la sueur du mur à la salive pour dire qu’elle fait fermenter : il eût été raisonnable, selon mon maître mon père z"l, de la comparer à la sueur de l’homme, qui ne fait pas fermenter. Il a écrit encore, au sujet de ce qu’il a permis de tamiser la farine sur laquelle de l’eau est tombée : c’est une grande facilité que d’agir ainsi pendant Pessa’h, où le hamets interdit en quantité minime, de crainte qu’un peu de hamets ne passe avec la farine dans le tamis. J’ai vu des maîtres statuer en pratique qu’on tienne à la main tout l’endroit humide du sac jusqu’à ce qu’on ait versé toute la farine du sac ; et cela vaut mieux. Jusqu’ici les propos de mon maître mon père. De la farine sur laquelle est tombé un égouttement, même tout le jour, n’en vient pas à fermenter, pourvu que cet égouttement soit continu, sans interruption ; et on la cuira aussitôt qu’il aura cessé. Si l’on doute si l’égouttement est continu ou non, c’est interdit.