L'ordre de consommation lorsque l'on ne possède qu'une quantité minimale de matsa chemoura pour le Séder.
כתב רי"ף מאן דלית ליה אלא כזית דמינטרא אכיל ברישא דלא מינטרא ומברך עליה המוציא ולבסוף מברך על כזית דמינטר לאכול מצה ומברך אמרור ואכיל והדר כריך מצה ומרור ואכיל בלא ברכה ותמה עליו א"א ז"ל לפי סברתו שאכל כזית דמינטר לבסוף איך יעשה כריכה אחר שיאכל כזית דמינטר ואוכל שאינו שמור אחריו ויבטל טעם מצה ויותר מסתבר לפי סברתו להניח הכריכה שאינה אלא זכר למקדש ממה שיבטל טעם מצה שבפיו וכן כתב ה"ר יונה שיאכל כזית דמינטר באחרונה ויברך עליו על אכילת מצה ולא יאכל אחריו כלום ובעל העיטור כתב שיאכל מיד דלא מינטר ויברך עליו המוציא ועל אכילת מצה ויאכל דמינטר בסוף בלא ברכה וא"א הרא"ש ז"ל כתב שיאכל מיד כזית דמינטר כדי שיאכל מצה לתיאבון ויברך עליו המוציא ועל אכילת מצה ואינו חושש אם יאכל לבסוף דלא מינטר:
Le Rif écrit que celui qui ne possède qu'un kazaït de matsa gardée (chemoura) doit manger d'abord de la matsa ordinaire en récitant « Hamotsi », puis, à la fin du repas, il mangera le kazaït de matsa gardée en récitant la bénédiction de la matsa, suivi du maror et du korekh. Le Roch s'étonne de cet avis : s'il a mangé le kazaït gardé à la fin pour l'afikoman, comment peut-il faire ensuite le korekh avec de la matsa ordinaire et du maror ? Cela annulerait le goût de la matsa gardée resté en bouche. Selon Rabbenou Yona, il doit manger ce kazaït gardé tout à la fin, y réciter la bénédiction de la matsa, et ne plus rien manger après. Le Baal HaItour estime qu'il doit manger la matsa ordinaire au début avec les bénédictions, et manger la matsa gardée à la fin sans bénédiction. Le Roch, quant à lui, tranche qu'il doit manger le kazaït de matsa gardée dès le début du repas, afin d'accomplir la mitsva avec appétit, en y récitant « Hamotsi » et la bénédiction de la matsa ; peu importe s'il mange ensuite de la matsa non gardée à la fin du repas.