Définition de Hol Hamoëd, statut rabbinique des interdictions de travail et exceptions générales telles que les cas de perte irrémédiable.
הלכות חול המועד חול המועד שהן הימים שבין ראשון של פסח לשביעי ושבין ראשון של חג לשמיני מותרין בכל מלאכה מן התורה אלא שחכמים אסרום במקצת מלאכות אע"ג דילפי' להו מקראי טובא אסמכתות בעלמא נינהו אבל עיקרן אינו אלא מדרבנן הלכך התירו דבר האבד פירוש שהוא אבד אם לא יעשנו והתירו כל צרכי רבים ואפי' צרכי יחיד אם אינו מעשה אומן והתירו כל צרכי המועד ואפי' בדברים האסורים התירו בשביל הפועל אם אין לו מה יאכל והנני מסדר אותם תחלה אבאר דברים שבגופו ואחר כך דברים הצריכין לו בעניני האכילה ואחר כך הצריכין לו לשאר תשמישין ודבר האבד בענין קרקע ודבר האבד בתלוש ומשא ומתן ובניין מלאכת הדיוט וצרכי רבים וכתיבה כניסת נשים ותכשיטיהן הספד וקריעה וקבורת המת והבראה ודיני אבילות הרגל וחול המועד:
Lois de Hol Hamoëd. À Hol Hamoëd, c'est-à-dire les jours situés entre le premier et le septième jour de Pessa'h, et entre le premier et le huitième jour de la fête (Souccot), tout travail est permis par la Torah. Cependant, les Sages les ont interdits pour certains travaux ; bien qu'ils fassent des déductions à partir de nombreux versets, ce ne sont que de simples appuis textuels, l'essentiel de l'interdiction n'étant que d'ordre rabbinique. C'est pourquoi ils ont permis un cas de perte irrémédiable, c'est-à-dire une chose qui sera perdue s'il ne l'accomplit pas. Ils ont également permis tous les besoins de la collectivité, et même les besoins d'un particulier si ce n'est pas un travail d'artisan. Ils ont permis tous les besoins de la fête ; et même pour les travaux interdits, ils les ont permis pour l'ouvrier s'il n'a rien à manger. Je vais les ordonner ainsi : j'expliquerai d'abord les choses qui concernent le corps, puis ce dont il a besoin concernant la nourriture, et ensuite ce dont il a besoin pour d'autres usages. Puis les cas de perte irrémédiable liés au sol, les cas de perte liés aux produits arrachés de terre, le commerce, la construction, le travail d'amateur, les besoins de la collectivité, l'écriture, le mariage des femmes et leurs parures, l'oraison funèbre, la déchirure des vêtements, l'enterrement du mort, le repas de consolation, et les lois du deuil pendant la fête et Hol Hamoëd.