Règles encadrant le déplacement d'objets d'une cour à l'autre et le traitement du fumier accumulé pendant le Moëd.
אין מפנין מחצר לחצר לא לפנות דירתו ולא לפנות כליו שאינן לצורך המועד אבל באותו חצר מותר מבית לבית ואם אין הבתים פתוחין לחצר אלא למבוי י"א שמותר מבית לבית הסמוך לו מכאן ואילך אסור והא דאין מפנין מחצר לחצר דווקא כששניהם שלו או של אדם אחד אבל מאדם אחר לתוך שלו מותר גרסי' בירושלמי אין מפנין מדירה נאה לנאה ולא מכעורה לכעורה והני מילי בששתיהן שלו או של אדם אחר אבל מאדם אחר לתוך שלו אפילו מנאה לכעורה מותר הזבל שבחצר אסור להוציאו אלא יסלקנו לצדדים ואם נתרבה עד שנעשית החצר כרפת מותר להוציאו:
On ne déménage pas d'une cour à une autre cour, ni pour déménager son logement ni pour déplacer ses objets qui ne sont pas nécessaires pour le Moëd. Mais dans la même cour, il est permis de déménager d'une maison à l'autre. Si les maisons ne s'ouvrent pas sur une cour mais sur une impasse (mavoy), certains disent qu'il est permis de déménager vers la maison voisine, mais au-delà c'est interdit. Le fait qu'on ne déménage pas d'une cour à l'autre s'applique précisément quand les deux lui appartiennent ou appartiennent à une même personne ; mais de la propriété d'un autre vers la sienne, c'est permis. On lit dans le Talmud de Jérusalem : on ne déménage pas d'une belle demeure vers une belle demeure, ni d'une laide vers une laide ; et ceci s'applique quand les deux sont à lui ou à un autre, mais d'un autre vers chez lui, même d'une belle vers une laide, c'est permis. Le fumier dans la cour, il est interdit de le sortir ; il faut seulement le repousser sur les côtés. S'il s'accumule au point que la cour devienne comme une étable, il est permis de le sortir.