Règles sur le tressage, l'assouplissement des tissus, la couture selon que l'on est expert ou non, et l'interdiction de réparer les vêtements déchirés.
מותר לעשות מצודות דגים מערבה שהוא מעשה הדיוט אבל לא הארוגין מחוטין שהוא מעשה אומן מסרגין המטות פי' לארוג אותם שתי וערב בחבלים שהיו בה כבר אלא שלא היו סדורים והוא מסדרן אבל לא יפשיל החבלים בתחלה ומל' רש"י יראה שמותר להפשיל לה החבלים לכתחלה רק שלא יעשה החבלים מחדש וכל זה בצריך לה במועד: כסכוסי קרמי מותר פירוש שממעכין בגדי פשתן בידים אחר הכיבוס כדי ללבנן ולרככן ואסור לעשות הקמטין שבבתי הידים והשוקיים ואסור לתקן מלבושיו ומנעליו הקרועין ולא אמרי' דהוי דבר האבד שהרי יתקלקלו אם לא יתקנם דלא מיקרי דבר האבד אלא כשעיקר הדבר נפסד כמו מי שהפך זיתיו וכו' אבל בשביל מעט תוספת קלקול לא מקרי דבר האבד הלכך אסור ג"כ לומר לעו"ג לתקנו לו דכל מה שאסור לעשות אסור לומר לעו"ג לעשותו: ההדיוט שאינו יודע להוציא מלא מחט כאחד שכן דרך האומן תוחב הרבה תחיבות במחט מלא ארכו ואחר כך מושכו ומי שאינו יודע לעשות כן וגם אינו יודע לכוין אימרא בשפת החלוק שדרך לתפור בגד על השפה שלא יקרע והדיוט אינו יודע לכוין בה שתהיה שוה אלא פעמים מרחיב ופעמים מקצר ומי שאינו יודע שום אחד מאלו יכול לתפור כדרכו לצורך המועד ואם יודע אחד מאלו לא יתפור אלא דרך שינוי שיפסיע פסיעות גסות וגם יתחוב אחת למעלה ואחת למטה כשיני כלב:
Il est permis de fabriquer des nasses à poissons en osier, car c'est le travail d'un profane, mais pas celles tissées avec des fils, qui relèvent du travail d'artisan. On peut sangler les lits, c'est-à-dire tisser la chaîne et la trame avec les cordes qui s'y trouvaient déjà mais étaient désordonnées, pour les remettre en ordre ; toutefois on ne tressera pas les cordes depuis le début. Selon les mots de Rachi, il semblerait permis de tresser les cordes lekhathila, pourvu que l'on ne fabrique pas les cordes elles-mêmes à neuf. Tout cela n'est permis que si l'on en a besoin pendant la fête. Le frottement des vêtements est permis, c'est-à-dire malaxer à la main les vêtements de lin après le lavage pour les blanchir et les assouplir. Mais il est interdit de marquer les plis aux manches et aux pantalons. Il est interdit de réparer ses vêtements et chaussures déchirés ; on ne considère pas qu'il s'agit d'une perte irréparable sous prétexte qu'ils s'abîmeront davantage sans réparation, car le terme 'perte' ne s'applique que lorsque l'essence même de la chose est perdue (comme pour celui qui a retourné ses olives, etc.), mais pour une légère aggravation du dommage, ce n'est pas qualifié de perte. Par conséquent, il est également interdit de demander à un non-Juif de faire la réparation, car tout ce qu'il est interdit de faire soi-même, il est interdit de demander à un non-Juif de le faire. Le profane qui ne sait pas manier une aiguillée entière d'un seul coup (car c'est la méthode de l'artisan d'enfoncer l'aiguille sur toute sa longueur avec plusieurs plis puis de la tirer), ni réaliser un ourlet droit sur le bord d'une chemise (car l'artisan coud le bord pour qu'il ne se déchire pas, alors que le profane fait un ourlet irrégulier, tantôt large, tantôt étroit) ; celui qui ne maîtrise aucune de ces deux techniques peut coudre normalement pour les besoins de la fête. S'il maîtrise l'une d'elles, il ne coudra qu'en modifiant sa façon de faire, en espaçant ses points de couture et en piquant une fois en haut et une fois en bas, comme des dents de chien.