Énumération des événements tragiques survenus le 17 Tammouz et le 9 Av, et l'explication prophétique des quatre jeûnes commémorant la destruction du Temple.
הלכות תשעה באב ושאר תעניות גרסינן בפרק בתרא דתענית ה' דברים אירעו את אבותינו בי"ז בתמוז וה' בט"ב בי"ז בתמוז נשתברו הלוחות ובוטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל בט' באב נגזר גזירה על אבותינו שלא יכנסו לארץ וחרב הבית בראשונה ובשנייה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר שחרש טורנוסרופוס את ההיכל: ור"ע היה דורש כה אמר ה' צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיו לבית יהודה לששון ולשמחה צום הרביעי זה י"ז בתמוז שבו הובקעה העיר שנאמר בחדש הרביעי בט' לחדש ויחזק הרעב בעיר וכתיב ותבקע העיר ולמה נקרא רביעי שהוא בחדש הרביעי שמונין לחדשים מניסן צום החמישי זה ט"ב שבו נשרף בית אלהינו שנאמר בחדש החמישי בעשור לחדש וגומר ולמה נקרא שמו חמישי שהוא בחדש החמישי צום השביעי זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם ולמה נכתב כאן ללמדך ששקולה מיתת צדיקים כשריפת בית אלהינו ולמה נקרא שביעי שהוא בחודש השביעי צום העשירי זה עשרה בטבת שבו סמך מלך בבל על ירושלים שנאמר ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר בן אדם כתב לך וגומר ולמה נקרא שמו עשירי שהוא בחדש העשירי והיה ראוי להקדימו בסדר פורענות אלא שכתב בסדר החדשים אע"ג דכתיב בקרא צום הרביעי בט' לחדש הובקעה העיר האידנא מתענין בי"ז בו משום דמתחלה תקנו תענית בט' בו לפי שבט' בו הובקעה העיר בראשונה ובשנייה הובקעה בי"ז וכיון דבשנייה הובקעה בי"ז תקנו להתענות בי"ז בו לפי דחורבן בית שני חמיר לן ומ"מ צום הד' הוא להבקעת העיר ולצרות שהוכפלו בו:
Lois de Ticha Beav et autres jeûnes. Nous lisons dans le dernier chapitre du traité Taanit : Cinq événements sont arrivés à nos ancêtres le 17 Tammouz, et cinq le 9 Av. Le 17 Tammouz, les Tables ont été brisées, le sacrifice perpétuel a cessé, la muraille de la ville a été percée, Apostemos a brûlé la Torah et a placé une idole dans le Sanctuaire. Le 9 Av, il a été décrété que nos ancêtres n'entreraient pas en Terre d'Israël, le premier et le second Temple ont été détruits, Beitar a été capturée, et la ville a été labourée (parce que Turnus Rufus a labouré le Sanctuaire). Rabbi Akiva expliquait : « Ainsi parle ה' : le jeûne du quatrième mois, le jeûne du cinquième, le jeûne du septième et le jeûne du dixième se changeront pour la maison de Juda en allégresse et en joie ». Le jeûne du quatrième mois, c'est le 17 Tammouz où la ville a été percée, comme il est dit : « Au quatrième mois, le neuf du mois, la famine s'aggrava dans la ville... et la ville fut percée ». Pourquoi l'appelle-t-on le quatrième ? Car c'est le quatrième mois en comptant à partir de Nissan. Le jeûne du cinquième, c'est le 9 Av où la maison de notre Dieu a été brûlée, comme il est dit : « Au cinquième mois, le dix du mois... ». Pourquoi le cinquième ? Car c'est le cinquième mois. Le jeûne du septième, c'est le 3 Tichri où Guedalia ben Ahikam a été assassiné. Pourquoi est-ce écrit ici ? Pour t'enseigner que la mort des justes est équivalente à l'incendie de la maison de notre Dieu. Pourquoi le septième ? Car c'est le septième mois. Le jeûne du dixième, c'est le 10 Tévet où le roi de Babylone a mis le siège devant Jérusalem, comme il est dit : « La parole de ה' me fut adressée la neuvième année, au dixième mois, le dix du mois, en ces termes : Fils de l'homme, écris... ». Pourquoi le dixième ? Car c'est le dixième mois. Bien qu'il eût été logique de les lister dans l'ordre des catastrophes, ils ont été écrits selon l'ordre des mois. Bien que le verset précise que la ville a été percée le 9 du quatrième mois, de nos jours nous jeûnons le 17. Initialement, ils ont instauré le jeûne le 9, car c'est le 9 que la ville fut percée lors de la première destruction, mais puisqu'elle a été percée le 17 lors de la seconde, ils ont instauré le jeûne le 17, car la destruction du second Temple nous afflige plus durement. Quoi qu'il en soit, le jeûne du quatrième mois commémore la percée de la ville et les malheurs qui s'y sont multipliés.