Un individu a le droit et le devoir de jeûner pour une détresse personnelle, mais il ne le fera pas lors des jours de fête et de joie.
כתב הרמב"ם כשם שצבור מתענין ומתפללין על צרותם כך כל יחיד מתענה ומתפלל על צרתו כיצד היה לו חולה או תועה במדבר או חבוש בבית האסורים יש להתענות ולבקש רחמים בתעניתו ולא יתענה בשבת ומועד וחנוכה ופורים וראשי חדשים עד כאן:
Le Rambam a écrit : De même que le tsibbour jeûne et fait la tefila pour ses détresses, ainsi chaque yahid jeûne et fait la tefila pour sa propre détresse. Comment ? S'il avait un malade, ou s'il était égaré dans le désert, ou emprisonné, il doit jeûner et demander miséricorde lors de son jeûne. Mais il ne jeûnera pas pendant Chabbat, Yom Tov, Hanoucca, Pourim et les Roch Hodech. Fin de citation.