Lois du Jeûne de Guedalia, les ajouts dans la Amida, la prière d'Avinou Malkenou, et les Seli'hot pendant les jours de pénitence.
למחרתו מתענין ומתפללין תפלת תענית והוא צום השביעי האמור בפסוק ובהל' תענית פירשתיו ובכל הימים שבין ר"ה ליוה"כ מרבין בתפלות ובתחנונים כמ"ש למעלה ומוסיפין באבות זכרנו ובגבורות מי כמוך ובהודאה וכתוב לחיים ובשים שלום בספר חיים ובאשכנז נוהגין לומר בוקר וערב אחר סיום שמ"ע א"מ על אלפא ביתא וכ"כ ר"ע והיחידים מתענין בהן חוץ מבשבת שאין להתענות בו כלל ונוהגין בספרד שגם בשבת מרבין לומר סליחות ותחנונים ואני תמיה על מנהגם שהרי אין מריעין בשבת ואיכא מ"ד הרעה בפה פי' לומר העניות והם אומרים עניות ותחנונים ובאשכנז אין נוהגין כן:
Le lendemain, on jeûne et on prie la prière de jeûne ; c'est le "Jeûne du Septième" mentionné dans le verset, et je l'ai expliqué dans les lois du jeûne. Tous les jours entre Roch Hachana et Yom Kippour, on multiplie les prières et les supplications comme je l'ai écrit plus haut, et on ajoute dans la bénédiction des Patriarches "Zokhrenou" (Souviens-Toi de nous), dans celle des Puissances "Mi khamokha" (Qui est comme Toi), dans la Reconnaissance "Oukhtov le'hayim" (Inscris pour la vie), et dans Sim Chalom "Besefer 'hayim" (Dans le livre de la vie). En Achkenaz, on a coutume de dire matin et soir après la fin de la Amida, Avinou Malkenou selon l'ordre alphabétique ; c'est aussi ce qu'a écrit Rav Amram. Les individus jeûnent durant ces jours, sauf le Chabbat où il ne faut pas jeûner du tout. En Séfarad, on a coutume de multiplier les Seli'hot et supplications même le Chabbat, mais je m'étonne de leur coutume car on ne sonne pas d'alarme le Chabbat, et il y a un avis disant que "sonner l'alarme avec la bouche" signifie dire des supplications, or ils disent des supplications et lamentations. En Achkenaz, on n'a pas cette coutume.