Règles et coutumes concernant l'allumage des lumières le soir de Yom Kippour et la bénédiction associée.
מקום שנוהגין להדליק נר בליל יוה"כ מדליקין ובמקום שנוהגין שלא להדליק אין מדליקין וכתב א"א הרא"ש ז"ל שיש לברך עליו כמו בשבת ובכל מקום מדליקין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות וע"ג חולים ובמבואות האפלים ונוהגין בכ"מ להרבות נרות בבתי כנסיות משום דכתיב על כן באורים כבדו ה' ומתרגמינן בפנסיא יקרו ה' ואמרינן ולקדוש ה' מכובד זה יום הכפורים שאין בו לא אכילה ולא שתייה כבדוהו בכסות נקייה על כן מכבדין אותו בכל מיני כבודים ומטעם זה נמי נוהגין להציע בב"ה בגדים נאים:
Là où l'on a coutume d'allumer une bougie la nuit de Yom Kippour, on l'allume ; là où ce n'est pas la coutume, on n'allume pas. Mon père, le Roch (z"l), a écrit qu'il faut réciter une bénédiction sur cet allumage, tout comme pour le Chabbat. Partout, on allume dans les synagogues, les maisons d'étude, pour les malades et dans les ruelles sombres. Il est de coutume partout de multiplier les lumières dans les synagogues, car il est écrit : "C'est pourquoi honorez ה' par les lumières", ce que le Targoum traduit par "avec des lanternes, honorez ה'". On dit aussi : "Et le saint jour de ה' honoré" ; il s'agit de Yom Kippour, qui n'implique ni repas ni boisson. Honorez-le donc avec des vêtements propres, c'est pourquoi on l'honore avec toutes sortes de marques de respect. Pour cette même raison, on a coutume d'étaler de belles étoffes dans la synagogue.