Lois concernant la lecture de la Torah, l'Amida, le Vidouï et les Seli'hot lors de la prière de Minha.
למנחה אומרים אשרי ובא לציון ויראה שאין לומר ואני תפלתי אף אם חל בשבת כי מה שאומרים אותו במנחה בשבת הוא ע"פ המדרש ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע רשעים כששותין ומשתכרין יושבין ומנגנין ואני איני כן אלא ואני תפלתי לך ה' עת רצון אע"פ שאני אוכל ושותה אני בא לפניך וע"כ נוהגין לומר אותו בשבת במנחה לאחר שאכלו ושתו וזה לא שייך בי"ה לאפוקי ממנהג טוליטולא שאומרים אותו בכל פעם אפילו כשחל בחול. ומוציאין ס"ת וקורין בו ג' בפ' עריות עד סוף הפרשה והשלישי הוא מפטיר ביונה ומסיים מי אל כמוך ומברך לפניה ולאחריה כדרך שבירך שחרית ואם חל בשבת מזכיר בה של שבת וחותם בה בשל שבת כמו בתפלה ומחזיר ס"ת למקומו ומתפללין צבור כמו שחרית ומחזיר ש"צ התפלה והוידוי כמו בשחרית וכתב רב עמרם בתפלת המנחה א"א לפנינו לא סליחה ולא רחמים אלא אחר סיום תפלתו אומר א"מ אבל רב נטרונאי כתב הרוצה לומר סליחות במנחה הרשות בידו שיום סליחה הוא ובכל תפלה ותפלה ראוי לומר וכן המנהג בב' ישיבות וכן המנהג עתה לומר סליחות בכל ד' תפלות ואם חל בשבת אומר צו"צ וכתב רב עמרם שאין נשיאות כפים במנחה אבל בעל הלכות כתב שיש בה נשיאות כפים ובאשכנז נוהגין כרב עמרם:
À Minha, on récite Achrei et Ouba Letsion. Il ne faut pas dire « Va'ani tefilati », même si cela tombe un Chabbat, car la raison pour laquelle on le dit habituellement le Chabbat à Minha se fonde sur le Midrach (en opposition aux impies qui boivent et chantent, on se présente devant ה' pour prier après avoir mangé et bu), ce qui ne s'applique pas à Yom Kippour. Cela exclut la coutume de Tolède, où on le dit toujours. On sort un rouleau de la Torah et on y appelle trois personnes dans la section des 'Arayot (relations interdites) jusqu'à la fin de la paracha. Le troisième est le Maftir dans le livre de Jonas, qui termine par « Mi El kamokha », et récite les bénédictions avant et après comme à Cha'harit. Si cela tombe un Chabbat, il y mentionne le Chabbat et conclut avec le Chabbat comme dans la prière de l'Amida. On remet le rouleau de la Torah à sa place, l'assemblée prie silencieusement comme à Cha'harit, puis l'officiant répète la prière et le Vidouï. Rav Amram écrit qu'à Minha, on ne dit ni Seli'hot ni supplications, mais qu'après sa prière, on dit Avinou Malkenou. Rav Natronaï écrit cependant que celui qui veut dire des Seli'hot à Minha en a le droit, car c'est un jour de pardon et il convient d'en dire à chaque prière. C'est la coutume dans les deux Yéchivot, et la coutume actuelle est de dire des Seli'hot aux quatre prières. Si c'est Chabbat, on dit Tsidkatekha tsedek. Rav Amram écrit qu'il n'y a pas de bénédiction des prêtres (Nessiat kapaïm) à Minha, mais le Ba'al Halakhot écrit qu'il y en a. En Ashkenaz, la coutume suit l'avis de Rav Amram.