Les règles concernant le moment propice pour prendre le loulav, l'interdiction de manger avant, et la conduite des gens de Jérusalem qui le gardaient en main toute la journée.
מצות לולב ביום ולא בלילה וכל היום כשר לנטילת לולב שאם לא נטלו שחרית יטלנו ערבית ומ"מ זריזין מקדימין למצות ונוטלין אותו בבוקר שמצותו מעלות השחר ועיקר מצותו בשעת ההלל ואם צריך לילך בדרך ואינו יכול להמתין נוטלו מיד קודם שילך ובלבד שיעלה עמוד השחר וקורא ההלל בלא לולב והמדקדק במעשיו יעשה כאנשי ירושלים שהיה אדם יוצא מביתו ולולבו בידו היה קורא ק"ש ומתפלל לולבו בידו אע"פ שאסור לאחוז בידו ספר תורה ותפילין בשעת תפלה שמא יתבטל מכוונתו שאני הכא כיון שדבר מצוה הוא לא חיישינן שמא יתבטל מכוונתו קורא בתורה ונושא כפיו מניחו על גבי קרקע לנחם אבלים ולבקר חולים לולבו בידו נכנס לבית המדרש משגרו ביד בנו או ביד עבדו ואסור לאכול קודם שיטלנו שכח ואכל קודם שנטלו והוא על שולחנו ביום הראשון שהוא מן התורה יפסיק אפילו אם יש שעות ביום ליטלו אחר שיאכל ומיום ראשון ואילך אם יש שהות ביום לא יפסיק ואם לאו יפסיק:
La mitsva du loulav s'accomplit le jour et non la nuit, et tout le jour est valable pour la prise du loulav. S'il ne l'a pas pris le matin, il le prendra vers le soir. Néanmoins, les gens zélés se hâtent d'accomplir les mitsvot et le prennent le matin, car le moment de la mitsva commence dès l'aube, et l'essentiel de sa mitsva est au moment du Hallel. S'il doit se mettre en route et ne peut pas attendre, il le prend immédiatement avant de partir, à condition que l'aube se soit levée, et il lira le Hallel sans loulav. Celui qui est méticuleux dans ses actes fera comme les gens de Jérusalem : l'homme sortait de sa maison avec son loulav en main, il lisait le Chema et priait (la tefila) avec son loulav en main. Bien qu'il soit interdit de tenir un rouleau de la Torah ou des tefiline pendant la prière de peur de perdre sa concentration, ici c'est différent ; puisque c'est un objet de mitsva, on ne craint pas qu'il perde sa concentration. Pour lire à la Torah et pour la bénédiction des prêtres, il le pose à terre. Pour consoler les endeuillés et visiter les malades, son loulav reste dans sa main. S'il entre au Beit Midrash, il l'envoie par l'intermédiaire de son fils ou de son serviteur. Il est interdit de manger avant de le prendre. S'il a oublié et a mangé avant de le prendre, et qu'il est à table : le premier jour, où l'obligation est de la Torah, il s'interrompra, même s'il reste des heures dans la journée pour le prendre après avoir mangé. À partir des jours suivants, s'il reste du temps dans la journée, il ne s'interrompra pas ; sinon, il s'interrompra.