Égorger pour l'idolâtrie rend la bête ziv'hé métim, interdite d'usage. Distinctions selon l'intention, le propriétaire et l'objet visé.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
השוחט לשם עבודת כוכבים או לשם דבר אחר מה דינו. ובו ז' סעיפים: השוחט לשם עבודת כוכבים אפילו לא חישב לעבדה בשחיטה זו אלא חישב בשעת שחיטה לזרוק דמה או להקטיר חלבה לעבודת כוכבים הרי זה זבחי מתים. ואסורה בהנאה:
Celui qui égorge au nom de l'idolâtrie : même s'il n'a pas pensé servir l'idole par cette che'hita (abattage rituel) même, mais qu'au moment de la che'hita il a pensé asperger son sang ou brûler sa graisse pour l'idolâtrie, voilà des ziv'hé métim (sacrifices aux morts). Il est interdit d'en tirer profit.
שחט סתם ואח"כ חשב לזרוק דמה או להקטיר חלבה לעבודת כוכבים הרי זה ספק זבחי מתים:
S'il a égorgé sans précision, puis a pensé ensuite asperger son sang ou brûler sa graisse pour l'idolâtrie, c'est un doute de ziv'hé métim.
ישראל ששחט בהמתו של עובד כוכבים אפילו חישב העובד כוכבים לעבודת כוכבים כשירה ואם ישראל חשב שיזרוק העובד כוכבים לעבודת כוכבים פסולה: (ואסורה בהנאה) (ב"י):
Un Israélite qui a égorgé la bête d'un idolâtre : même si l'idolâtre a pensé à l'idolâtrie, la che'hita est kasher. Mais si l'Israélite a pensé que l'idolâtre aspergerait le sang pour l'idolâtrie, elle est pasoul. Il est interdit d'en tirer profit.
ישראל ששחט בהמת חבירו לעבודת כוכבים לא אסרה. שודאי לא כוון אלא לצערו. ואם יש לו שותפות בה יש אומרים שאוסר גם חלק חבירו. ויש אומרים דגם בזה אינו מכוין אלא לצער שותפו ולא לאסור: הגה ואם התרו בו ועבר התראה הרי זה אוסר כשאר מומרים (טור) . (וע"ל סימן קמ"ה):
Un Israélite qui a égorgé la bête de son prochain pour l'idolâtrie ne l'interdit pas : à coup sûr, il n'a visé qu'à le chagriner. S'il y a une part de société, certains disent qu'il interdit aussi la part de son prochain. D'autres disent que, même alors, il ne vise qu'à chagriner son associé et non à interdire. (Rema : S'il a été averti et qu'il a passé outre l'avertissement, il interdit comme les autres apostats.)
השוחט לשם הרים וגבעות לשם חמה ולבנה כוכבים ומזלות ימים ונהרות אין לו דין תקרובת עבודת כוכבים לאוסרה בהנאה אבל שחיטתו פסולה אע"פ שלא נתכוין לעבדם אלא לרפואה וכיוצא בה מדברי הבאי שאומרים העובדי כוכבים:
Celui qui égorge au nom des montagnes et des collines, au nom du soleil et de la lune, des étoiles et des constellations, des mers et des fleuves, n'a pas le statut d'offrande idolâtre pour en interdire le profit. Mais sa che'hita est pasoul, même s'il n'a pas pensé les servir, mais seulement à des fins de guérison et propos vains semblables que tiennent les idolâtres.
שחט לשם שר של הר או לשם שר א' משאר הדברים בין ששחט לשם מיכאל השר הגדול בין ששחט לשם שר של שלשול קטן שבים (פי' מין תולעת) הרי זה זבחי מתים ואסור בהנאה:
S'il a égorgé au nom du prince d'une montagne, ou au nom du prince de l'une des autres choses : qu'il ait égorgé au nom de Mikhaël, le grand prince, ou au nom du prince d'un petit ver de mer, voilà des ziv'hé métim, et il est interdit d'en tirer profit.
ישמעאלים שאינם מניחים ישראל לשחוט אלא אם כן יהפוך פניו לא"ל קיבל"א (דהיינו שיהפוך פניו נגד מזרח) כמנהג חקותיהם אינו דומה לשוחט לשם הרים. ומכל מקום ראוי לבטל המנהג ההוא ולגעור במי שעושה כן (הואיל ומקפידים על כך) (רשב"א סימן שמ"ה):
Les Ismaélites qui n'autorisent un Israélite à égorger que s'il tourne le visage vers la Qibla, c'est-à-dire vers l'orient, selon la coutume de leurs statuts : cela ne ressemble pas à celui qui égorge au nom des montagnes. Toutefois, il convient d'abolir cette pratique et de réprimander qui le fait, puisqu'ils y tiennent.