Il faut examiner le couteau avant et après la che'hita, sur la chair et l'ongle, des trois côtés. Une peguima qui accroche, même un cheveu, rend névéla. Selon l'usage, toute mesoukhsekhet est interdite.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
דין בדיקת הסכין ופגימותיו. ובו כ' סעיפים: השוחט בסכין בדוקה ונמצאת פגומה (אפילו מן הצד) (ד"ע) הרי זה נבלה אפילו נגע בעצם המפרקת אין תולין שנפגמה בו אחר שחיטה אלא חיישינן שמא בעור נפגמה ונמצא שחט בסכין פגומה ואפי' בעוף:
Celui qui pratique la che'hita (abattage rituel) avec un couteau déjà examiné, et qu'on trouve ensuite une peguima (ébréchure) — même sur le côté — : c'est une névéla (bête morte sans che'hita valide). Même s'il a touché l'os de la mifréket (vertèbre cervicale), on n'attribue pas la peguima à ce contact après la che'hita ; on craint plutôt qu'elle se soit produite sur la peau, et qu'il ait donc égorgé avec un couteau ébréché. Même pour la volaille.
שיעור הפגימה כל שהוא ובלבד שתאגור בה כל שהוא אפילו חוט השערה:
La mesure de la peguima est n'importe laquelle, pourvu qu'elle accroche quoi que ce soit, même un fil de cheveu.
צריך לבדוק הסכין קודם שחיטה. ואם לא בדק לא ישחוט ואם עבר ולא בדקה תחלה ואח"כ בדקה ומצאה יפה שחיטתו כשרה:
Il faut examiner le couteau avant la che'hita. S'il ne l'a pas examiné, qu'il n'égorge pas. S'il a passé outre et ne l'a pas examiné d'abord, puis l'a examiné ensuite et l'a trouvé bon : sa che'hita est kasher.
סכין שתבדק בהולכה ולא הרגיש שיש בה פגם וכשהחזיר אותה בהבאה הרגיש שיש בה פגם וזו היא הנקראת מסוכסכת אם שחט בה דרך הולכה ולא הביא שחיטתו כשרה ואם הביא שחיטתו פסולה. והני מילי כשהרגיש בה קודם שחיטה אבל אם מצא סכינו יפה קודם שחיטה ואחר שחיטה מצא בה פגימה מסוכסכת ואמר ברי לי שלא עשיתי אלא הולכה לבד שחיטתו פסולה: הגה ויש מחמירים דכל מסוכסכת אסורה עד דקיימא ארישא דסכינא ממש אם שחט בהולכה. ואסיפא דסכינא ממש אם שחט בהבאה (הלכות שחיטות ישנים והגהות סמ"ק ופוסקים הנ"ל) ולפי שאין אנו בקיאין היכן מיקרי רישא דסכינא יש להטריף הכל (ד"ע גם הג"ה בשחיטת מהרי"ו וכן משמע במרדכי וכל בו ואגודה וכ"כ האגור שכן המנהג) והכי נהוג:
Un couteau qu'on examine en holakha (aller de la lame) sans sentir de défaut, et qu'en le ramenant en hava'a (retour de la lame) on sent un défaut : c'est ce qu'on appelle mesoukhsekhet (ébréchure sentie seulement au retour). S'il a égorgé seulement en holakha, sans hava'a : sa che'hita est kasher. S'il a fait la hava'a : sa che'hita est pasoul (invalide). Cela n'est vrai que s'il a senti le défaut avant la che'hita. Mais s'il a trouvé son couteau bon avant la che'hita, et qu'après la che'hita il y trouve une peguima mesoukhsekhet, et qu'il dit : « Je suis certain de n'avoir fait que la holakha » : sa che'hita est pasoul. (Rema : Certains sont rigoureux : toute mesoukhsekhet est interdite, sauf si le défaut se trouve tout à fait à la pointe du couteau et qu'on a égorgé en holakha, ou tout à fait à la base du couteau et qu'on a égorgé en hava'a. Comme nous ne savons pas précisément ce qu'on appelle pointe du couteau, il faut tout déclarer treifa (bête interdite par lésion). Telle est la pratique.)
סכין שיש בה פגימות הרבה אפי' כולן מסוכסכות אפילו שחט בה בדיעבד פסולה. דמתוך שפגימותיה מרובות חיישינן שמא השיב ידו מעט ולא הרגיש:
Un couteau qui a beaucoup de peguimot, même toutes mesoukhsekhet : même s'il a égorgé avec après coup (bediavad), la che'hita est pasoul. Car, le nombre de défauts étant grand, on craint qu'il n'ait un peu ramené la main sans s'en apercevoir.
סכין חדה שהושחזה והרי אינה חלקה אלא מגעתה כמגע ראש השבולת שהוא מסתבך באצבע הואיל ואין בה פגם שוחטין בה (ל' רמב"ם שם דין י"ח): הגה ואין אנו נוהגים לשחוט בו לפי שאין אנו בקיאין בדבר (אגור וב"י ומהרש"ל פ"ק סימן ל"ז):
Un couteau aiguisé, qui n'est pas lisse mais dont le toucher ressemble à celui de la barbe d'un épi, qui s'accroche au doigt : puisqu'il n'y a pas de peguima, on égorge avec. (Rema : Nous n'avons pas l'usage d'égorger avec un tel couteau, car nous ne sommes pas experts en la matière.)
סכין שפיה חלק ואינה חדה הואיל ואין בה פגם שוחטין בה ואע"פ שהוליך והביא כל היום עד ששחטה שחיטתו כשרה (ל' רמב"ם שם דין י"ז) (וע"ל סימן כ"ג דבבהמה כה"ג לפעמים טריפה וכ"כ ב"י):
Un couteau dont le fil est lisse mais qui n'est pas aigu : puisqu'il n'y a pas de peguima, on égorge avec. Même s'il a fait aller et retour toute la journée jusqu'à achever l'égorgement, sa che'hita est kasher. Pour une bête, un tel cas rend parfois treifa ; voir siman 23.
סכין שהיא עולה ויורדת כנחש ואין בה פגם שוחטין בה לכתחלה:
Un couteau qui monte et descend comme un serpent, sans peguima : on égorge avec a priori (lekhathila).
בדיקת הסכין צריכה אבשרא ואטופרא ואתלת רוחתא. דהיינו שמוליכה ומביאה על בשר אצבעו ואח"כ מוליכה ומביאה על צפרנו משלש רוחותיה שהם פיה ושני צדדיה כדי שלא יהיה בה פגם כלל ויבדוק לאט ובכוונת הלב שלא יפנה לבו לדברים אחרים וצריך לשנות הצפורן אחר קצת בדיקתה שמא נפגם הצפורן בחודה של סכין. ואולי יש פגימה בצדדין שלא ירגיש בה לפי שעוברת בתוך פגימת הצפורן: הגה ולא יבדוק שני צדדי הסכין ביחד אלא כל אחד בפני עצמו (מהרי"ו):
L'examen du couteau se fait sur la chair, sur l'ongle, et des trois côtés. C'est-à-dire : on le fait aller et revenir sur la chair du doigt, puis aller et revenir sur l'ongle, des trois côtés — le fil et les deux bords — afin qu'il n'y ait aucune peguima. On examine lentement et avec attention du cœur, sans détourner l'esprit vers autre chose. Il faut changer d'ongle après un peu d'examen, de peur que l'ongle n'ait été ébréché par le fil du couteau, et qu'il y ait une peguima sur les côtés qu'on ne sentirait pas, parce qu'elle passerait dans la brèche de l'ongle. (Rema : Qu'on n'examine pas les deux côtés du couteau ensemble, mais chacun à part.)
סכין שיש לה פגימה אסור לשחוט בה אפי' אם מכוין לשחוט שלא כנגד הפגימה וביום טוב נוהגין היתר לכרוך מטלית על הפגימה כיון שאין יכול להשחיזה ואם הוא שעת הדחק שאין לו הכנה להשחיזה אפילו בחול מותר לשחוט ע"י כריכת מטלית על הפגימה: הגה וע"ל סימן ו' ס"א. סכין שיש לה ב' פיות צריך לבדוק שני הצדדין (טור סימן ו'):
Un couteau qui a une peguima : il est interdit d'égorger avec, même si l'on a l'intention d'égorger hors de la peguima. À Yom Tov, on a l'usage de permettre d'envelopper la peguima d'un linge, puisqu'on ne peut pas aiguiser. Et si c'est un cas de nécessité, sans moyen d'aiguiser, même en semaine il est permis d'égorger en enveloppant la peguima d'un linge. (Rema : Voir plus haut siman 6 seif 1. Un couteau à deux fils : il faut examiner les deux côtés.)
השוחט בהמות רבות או עופות הרבה צריך לבדוק בין כל אחד ואחד שאם לא עשה כן ובדק באחרונה ונמצאת סכין פגומה הרי הכל ספק נבילות ואפילו הראשונה: הגה ומי שרוצה להכניס עצמו לספק זה אין צריך לבדוק סכין בין שחיטה לשחיטה (ת"ה סימן קפ"ד וב"י בשם בעל המאור והרשב"א ועי' ס"ק י"ז):
Celui qui égorge beaucoup de bêtes ou beaucoup de volailles doit examiner le couteau entre chacune. S'il ne l'a pas fait, qu'il a examiné à la dernière et trouvé le couteau à peguima : toutes sont un doute de névéla, même la première. (Rema : Celui qui veut s'exposer à ce doute n'a pas besoin d'examiner le couteau entre une che'hita et l'autre.)
אע"פ שבדק הסכין קודם שחיטה צריך לחזור ולבדוק אחר השחיטה והני מילי שהסכין לפנינו אבל אם נאבד שחיטתו כשרה הואיל ובדקה קודם שחיטה ואפילו שחט בה הרבה זה אחר זה ואם נגע במפרקת של אחת מהן יש להחמיר ולחוש לכל אותן שנשחטו אח"כ: (טור בשם הגאונים ורשב"א בשם רבותיו ור"ן):
Même s'il a examiné le couteau avant la che'hita, il faut le examiner de nouveau après. Cela vaut tant que le couteau est devant nous ; mais s'il s'est perdu, la che'hita est kasher, puisqu'il l'avait examiné avant — même s'il a égorgé avec plusieurs bêtes l'une après l'autre. S'il a touché la mifréket de l'une d'elles, il faut être strict et craindre pour toutes celles égorgées ensuite.
שחט בסכין בדוק ונאבד קודם שיבדקנו אחר שחיטה ואח"כ נמצא והוא פגום שחיטתו כשרה הואיל ויצא בהיתר וזה שנמצא פגום אימור שיבר בה עצמות ולאו אדעתיה דאוקי סכין אחזקתיה:
Il a égorgé avec un couteau examiné ; le couteau s'est perdu avant l'examen d'après che'hita ; puis on l'a retrouvé à peguima : la che'hita est kasher, puisqu'elle est sortie en permis. Ce qu'on a trouvé ébréché, on dit qu'il a peut-être brisé des os avec sans y prendre garde : on maintient le couteau dans son statut antérieur.
אם לא בדק הסכין ושחט בה ונאבד אחר שחיטה שחיטתו פסולה בד"א בסתם סכין אבל טבח שיש לו סכין מיוחד לשחיטה ומקום מיוחד שמצניעו שם תמיד בחזקת בדוק הוא ואם שחט בה בלא בדיקה ונאבד שחיטתו כשרה: הגה וראוי לכל טבח שיהא לו סכין מיוחד לשחיטה ואסור לעשות בו שום דבר ויצניענו שלא יפגמנו (רש"י וכל בו והג"א ד"מ ס"ס ו' ועיין טור וב"י שם) ומ"מ לא ישחוט בו לכתחלה בלא בדיקה (רשב"א וב"י שם):
S'il n'a pas examiné le couteau, a égorgé avec, et que le couteau s'est perdu après la che'hita : la che'hita est pasoul. De quoi s'agit-il ? D'un couteau ordinaire. Mais un cho'het qui a un couteau réservé à la che'hita et un endroit réservé où il le range toujours : ce couteau est présumé examiné ; s'il a égorgé sans examen et que le couteau s'est perdu, la che'hita est kasher. (Rema : Il convient que tout cho'het ait un couteau réservé à la che'hita ; il est interdit d'y faire quoi que ce soit d'autre, et il le rangera afin qu'il ne s'ébrèche pas. Néanmoins, on n'égorgera pas avec lekhathila sans examen.)
השוחט בסכין בדוק ואחר השחיטה שיבר בו עצמות דרך שבירה שלא בדרך הולכה והבאה (רשב"א ור"י ור' ירוחם) ובדקו ונמצא פגום שחיטתו כשרה דאנו תולים שבשבירת העצמות נפגמה וכן כל כיוצא בזה כגון שנפל ע"ג קרקע קשה ודוקא שראינו שנפל על חודו אבל מספיקא אין תולין לומר שנפל על חודו ואם שיבר בו עצם המפרקת אפילו דרך שבירה אין תולין בו מפני שהוא רך: הגה ואין חילוק בכל זה בין שבדק הסכין תחלה סמוך לשחיטה או שהיה בחזקת בדוק תחלה ולא בדקו סמוך לשחיטה דאפ"ה מקרי סכין בדוק (ד"ע מהגהות מרדכי פ"ק דחולין והג"א ואגודה וע"פ עיין ס"ד):
Celui qui a égorgé avec un couteau examiné, puis a brisé des os avec par cassure — et non par aller et retour — puis l'a examiné et trouvé à peguima : la che'hita est kasher, car on attribue l'ébréchure à la cassure des os. De même dans tout cas analogue, par exemple s'il est tombé sur un sol dur — à condition qu'on ait vu qu'il est tombé sur le fil ; par simple doute, on n'attribue pas en disant qu'il est tombé sur le fil. S'il a brisé avec l'os de la mifréket, même par cassure, on n'attribue pas l'ébréchure à cela, car cet os est mou. (Rema : En tout cela, nulle différence entre un couteau examiné juste avant la che'hita et un couteau seulement présumé examiné sans examen immédiat avant : dans les deux cas, on l'appelle couteau examiné.)
אם בדק הסכין אחר שחיטה והצניעו ואח"כ נמצא פגום לית לן בה דאימור בדבר אחר נפגם או שיבר בו עצמות ולאו אדעתיה:
S'il a examiné le couteau après la che'hita, l'a rangé, puis on l'a trouvé à peguima : cela n'importe pas. On dit qu'il s'est ébréché à autre chose, ou qu'il a brisé des os avec sans y prendre garde.
טבח שלא הראה סכינו לחכם (ונמצא יפה) (טור) היו מנדין אותו: הגה ואם נמצא פגום היו מנדין אותו ומעבירין אותו (טור) ובנמצא יפה יכול החכם למחול ואין צריך לנדותו (הגהות אלפסי פ"ק דחולין): והאידנא נהגו למנות אנשים ידועים על השחיטה והבדיקה ולהם מחלו חכמים כבודם כי הם זהירים וזריזים והרבה צריך ישוב הדעת ויראת שמים לבדיקת הסכין הלא תראה כי יבדוק אדם פעמיים שלש ולא ירגיש בפגימה דקה ואחר כך ימצאנה כי הכין לבו באחרונה ובחינת חוש המישוש כפי כונת הלב (רבינו יונה בס' שער התשובה):
Un cho'het qui n'a pas montré son couteau au sage — et qu'on l'a trouvé bon — : on le mettait en nidouï (mise à l'écart). (Rema : S'il a été trouvé à peguima, on le mettait en nidouï et on le destituait. S'il a été trouvé bon, le sage peut pardonner et n'a pas besoin de le mettre en nidouï.) De nos jours, on a l'usage de nommer des hommes connus pour la che'hita et l'examen ; les sages leur ont cédé leur honneur, car ils sont prudents et prompts. L'examen du couteau demande beaucoup de recueillement et de crainte du Ciel : un homme examine deux ou trois fois sans sentir une peguima fine, puis la trouve ensuite, parce qu'il a préparé son cœur à la fin ; l'épreuve du toucher suit l'intention du cœur.
הטבח צריך שיטול שכר מן הטרפות כמו מן הכשרות: הגה שלא יבא להקל להכשיר כדי לקבל שכרו מן הכשרות (ב"י בשם ריב"ש) ולכן נהגו בקצת מקומות שאין אדם שוחט ובודק לעצמו אלא אותן הממונים מן הקהל:
Le cho'het doit prendre son salaire des treifot comme des bêtes kasher. (Rema : Afin qu'il ne vienne pas à alléger pour déclarer kasher, pour recevoir son salaire des kasher. C'est pourquoi, en certains lieux, personne n'égorge ni n'examine pour soi-même, mais seulement ceux que la communauté a nommés.)
ראובן שאמר לשמעון בדוק סכין זה ובדקו שני פעמים מהי"ב שצריך ונתנה לראובן וראובן היה הולך לשחוט ולקחו לוי מידו ומצאו פגום. (וראובן מתנצל ואומר שעדיין היה רוצה לבדקו כהוגן) (הכל בתשובת הרשב"א סימן תקצ"ד) מעשיו מוכיחים עליו שהיה די לו באותה בדיקה ולפיכך מעבירין אותו ואם נראים הדברים שהיה כעין שגגה ושהוא אדם כשר מחזירין אותו ובלבד שיקבל עליו שלא ישוב עוד לדבר כזה:
Reouven a dit à Chimone : examine ce couteau. Chimone l'a examiné deux fois au lieu des douze requises, puis l'a rendu à Reouven. Reouven allait égorger ; Lévi le lui a pris de la main et l'a trouvé à peguima. Reouven s'excuse et dit qu'il voulait encore l'examiner comme il faut. Ses actes témoignent contre lui qu'il se contentait de cet examen : on le destitue donc. Si les choses paraissent comme une shogeg (erreur) et qu'il est un homme honnête, on le rétablit, à condition qu'il s'engage à ne plus revenir à une telle chose.
טבח שנמצאת פגימה בראש הסכין ואמר זאת הפגימה מפני שאני מכסה דם העופות בראש הסכין וכשאני שוחט אני נזהר שאיני נוגע בפגימה מעבירין אותו וקרוב לומר שהכלים אסורים:
Un cho'het chez qui l'on a trouvé une peguima à la pointe du couteau, et qui dit : « cette peguima vient de ce que je recouvre le sang des volailles avec la pointe du couteau, et quand j'égorge je fais attention de ne pas toucher la peguima » — on le destitue, et l'on est tout près de dire que les ustensiles sont interdits.