Mâchoire inférieure ôtée : kasher si la bête peut vivre par présentation de nourriture et gavage ; mâchoire supérieure : le Rambam la déclare tréfa. Œsophage ou son col percé jusqu’à la cavité, même minime : la bête est névéla. Deux peaux : une seule percée kasher, les deux interdites. Jabot : toit percé d’un trou traversant minime = tréfa.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
דין אם ניטל הלחי ומכה בוושט. ובו י"א סעיפים: ניטל הלחי התחתון כשרה והוא שיכול לחיות על ידי המראה והלעטה: הגה וכן עוף שניטל חרטומו ויכול לחיות על ידי המראה והלעטה כשר (א"ו הארוך כלל נ"ד ורוקח):
Si la mâchoire inférieure a été ôtée, elle est kasher, pourvu qu’elle puisse vivre grâce à la présentation de la nourriture et au gavage. (Rema : De même, un volatile dont le bec a été ôté et qui peut vivre grâce à la présentation de la nourriture et au gavage est kasher.)
ניטל הלחי העליון להרמב"ם טריפה וראוי לחוש לדבריו:
Si la mâchoire supérieure a été ôtée, selon le Rambam elle est tréfa, et il convient de craindre son avis.
וושט או תורבץ הוושט שניקב לחללו בכל שהוא נבילה:
L’œsophage ou le col de l’œsophage qui a été percé jusqu’à sa cavité, même d’un trou minime : la bête est névéla (cadavre, animal mort sans che’hita valide).
שני עורות יש לוושט ניקב אחד מהם כשרה ניקבו שניהם אסורה ואפי' עלה בו קרום ונסתם ואפילו ניקבו זה שלא כנגד זה אסורה והוא שניקבו שניהם מרוח אחד דאפשר דמתרמי אהדדי (פירוש שמזדמנים להתכוון יחד) (ב"י בשם ריטב"א): הגה וכל זה לא מיירי אלא בניכר שהנקב בא מחמת חולי אבל אם יש לחוש שניקב ע"י קוץ אפי' לא ניקב רק הפנימי טריפה דחיישינן שמא ניקב גם החיצון וושט אין לו בדיקה מבחוץ (ב"י בשם תוספות והרא"ש ור"ן וע"פ):
L’œsophage a deux peaux. Si l’une d’elles est percée, elle est kasher. Si les deux sont percées, elle est interdite, même si une membrane a poussé et l’a bouchée, et même si elles ont été percées l’une non vis-à-vis de l’autre. Cela, à condition que les deux aient été percées du même côté, de sorte qu’elles puissent se rencontrer. (Rema : Tout cela ne concerne que le cas où il est manifeste que le trou vient d’une maladie. Mais s’il y a lieu de craindre qu’il ait été percé par une épine, même si seule la peau intérieure est percée, elle est tréfa, car l’on craint que la peau extérieure l’ait été aussi. L’œsophage n’a pas d’examen par l’extérieur.)
עורות אלו החיצון אדום והפנימי לבן ואם נתחלפו שהחיצון לבן ופנימי אדום טריפה וכן אם שניהם אדומים או לבנים טריפה: הגה וכל שכן אם יש לו שני וושטים או שני קנים דטריפה (תשובת הרא"ש כלל כ' סימן ט'):
Ces peaux : l’extérieure est rouge et l’intérieure est blanche. Si elles se sont inversées, l’extérieure blanche et l’intérieure rouge, elle est tréfa. De même si les deux sont rouges ou les deux blanches, elle est tréfa. (Rema : À plus forte raison s’il a deux œsophages ou deux trachées, elle est tréfa.)
וושט אין לו בדיקה מבחוץ אצל דרוסה שצריכה בדיקה מפני שכיון שהוא אדום אין אודם הארס ניכר בו כיצד יעשה אם עוף הוא בודק הקנה מבחוץ [ושוחטו] ואח"כ מהפך הוושט ובודקו מבפנים ואם בהמה היא אין לה תקנה: הגה ולדידן דאין אנו בקיאין בבדיקה אף עוף אין לו תקנה:
L’œsophage n’a pas d’examen par l’extérieur en cas de droussa (écrasement ou griffure d’une bête de proie) qui exige un examen, parce que, étant rouge, la rougeur du venin n’y est pas visible. Que faire ? S’il s’agit d’un volatile, l’on examine la trachée par l’extérieur, on l’égorge, puis l’on retourne l’œsophage et on l’examine par l’intérieur. S’il s’agit d’une bête, il n’y a pas de remède. (Rema : Pour nous, qui ne sommes pas experts en l’examen, même le volatile n’a pas de remède.)
ולענין נקב נמי אין לושט בדיקה מבחוץ אלא מבפנים:
De même, pour un trou, l’œsophage n’a pas d’examen par l’extérieur, mais seulement par l’intérieur.
עוף הבא לפנינו וצוארו מלוכלך בדם אין חוששין לספק דרוסה (ע"ל סימן נ"ז) לבדוק כל החלל אבל חוששין לספק נקובה לבדוק מקום המלוכלך: הגה ויש אוסרין כל עוף או בהמה דצוארה מלוכלך בדם דחיישינן לנקיבת הוושט ואין אנו בקיאין (הגהות אשיר"י פא"ט בשם א"ז) וכן המנהג:
Un volatile qui se présente le cou souillé de sang : l’on ne craint pas un doute de droussa au point d’examiner toute la cavité, mais l’on craint un doute de perforation et l’on examine l’endroit souillé. (Rema : Certains interdisent tout volatile ou toute bête dont le cou est souillé de sang, car l’on craint une perforation de l’œsophage et nous ne sommes pas experts. Tel est l’usage.)
נמצא קוץ בושט לארכו או לרחבו ואינו תחוב בו כשרה (אם אין עליו קורט דם מבחוץ) (טור והגה"מיי) אבל אם הוא תחוב בו אסורה אפילו אין שם קורט דם דחיישינן שמא ניקב הושט והבריא ונתרפא ואינו ניכר: הגה ויש מכשירין אם אין קורט דם מבחוץ דלא חיישינן שמא הבריא (הראב"ן והרא"ש והג"א בשם סה"ת) וכן נהגו להקל בעירנו באותן אווזות שמלעיטין לעשות מהן שומן שיש תקנה בעיר לבדוק אחר נקיבת הוושט משום דשכיח יותר מסרכות הריאה ונהגו להקל בישב לו קוץ בושט אם אינו נקוב משני צדדים או שאין קורט דם מבחוץ ויש לדקדק בזה הרבה כי הוא איסור דאורייתא ויותר היה טוב שלא לבדוק כלל ולסמוך ארובא מלבדוק ולהקל במקום דאיכא ריעותא:
Si l’on trouve une épine dans l’œsophage, dans le sens de la longueur ou de la largeur, et qu’elle n’y est pas fichée, elle est kasher, s’il n’y a pas de point de sang à l’extérieur. Mais si elle y est fichée, elle est interdite même s’il n’y a pas de point de sang, car l’on craint que l’œsophage ait été percé, puis se soit cicatrisé et guéri sans que cela se voie. (Rema : Certains déclarent kasher s’il n’y a pas de point de sang à l’extérieur, car l’on ne craint pas qu’il se soit cicatrisé. Ainsi a-t-on coutume d’être indulgent dans notre ville pour les oies que l’on gave afin d’en tirer de la graisse, car la ville a un moyen d’examiner après une perforation de l’œsophage, cela étant plus fréquent que les adhérences du poumon. L’on a coutume d’être indulgent quand une épine s’est logée dans l’œsophage si elle ne perce pas des deux côtés ou s’il n’y a pas de point de sang à l’extérieur. Il faut y regarder de très près, car c’est un interdit de la Torah ; il serait même préférable de ne pas examiner du tout et de s’en remettre à la majorité, plutôt que d’examiner et d’être indulgent là où il y a un défaut.)
נפרד הושט מהקנה ונתדלדלו זה מזה ברוב שיעור ארכן טריפה:
Si l’œsophage s’est séparé de la trachée et qu’ils pendent l’un loin de l’autre sur la majorité de la mesure de leur longueur, elle est tréfa.
זפק שניקב גגו נקב מפולש במשהו טריפה ואיזהו גגו זה שימתח עם הושט כשיאריך העוף צוארו אבל שאר הזפק שניקב מותר: הגה ניטל הזפק טריפה (ב"י בשם רוב הפוסקים) אפי' נשתייר בו כדי שיוכל המאכל לעבור מן הושט אל הקורקבן (כך משמע מהר"ן פא"ט) ניקב הבשר (המעי') שבין הזפק לקורקבן טריפה: (בסוף ש"ד ומהרי"ל):
Le jabot dont le toit a été percé d’un trou traversant, même minime, est tréfa. Quel est son toit ? Celui qui s’étend avec l’œsophage quand le volatile allonge le cou. Mais le reste du jabot, s’il est percé, est permis. (Rema : Si le jabot a été ôté, elle est tréfa, même s’il en reste assez pour que la nourriture puisse passer de l’œsophage au gésier. Si la chair entre le jabot et le gésier est percée, elle est tréfa.)