Vésicule percée : tréfa, sauf si le foie bouche le trou. Manquante : tréfa, sauf goût amer dans le foie. Deux vésicules : tréfa, sauf si elles se déversent l’une dans l’autre ou se rejoignent à l’attache. Espèces sans vésicule : permises. Noyau pointu ou aiguille dans la vésicule : tréfa.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
דיני טריפות המרה. ובו ט' סעיפים: מרה שניקבה טריפה ואם נקבה כנגד הכבד והכבד סותמו כשרה: נסרכה המרה למקום אחר כשרה (מרדכי פא"ט וא"ו הארוך) (וע"ל סי' מ"ו):
Vésicule biliaire percée — tréfa (interdit à la consommation). Si elle est percée face au foie et que le foie bouche le trou — permis. (Rema : Si la vésicule adhère à un autre endroit — permis. Voir siman 46.)
נטולה ביד או חסרה טריפה:
Enlevée à la main ou manquante — tréfa.
אם חסרה המרה קורע הכבד שתי וערב וטועמו בלשונו אם יטעום טעם מר כשר' ואם לא טעם טעם מר יצלנו בגחלי' ויטעום אם יש בו טעם מר כשרה ואם לאו טריפה (ואף עכשיו נוכל לסמוך על טעימת הכבד) (פסקי מהרא"י סי' ל'):
Si la vésicule manque, on fend le foie en croix et on le goûte avec la langue. Si l’on sent un goût amer — permis. Sinon, on le fait griller sur des braises et on goûte : s’il y a un goût amer — permis ; sinon — tréfa. Même aujourd’hui on peut s’appuyer sur la dégustation du foie.
נמצאו שתי מרות טריפה דכנטולה דמו ואם היא אחת ונראית כשתים נוקבין אותה ואם שופכות זו לזו אחת היא וכשרה ואם לאו שתים הם וטריפה:
Deux vésicules — tréfa, car c’est comme si elle manquait. Si c’est une seule qui paraît double, on les perce : si elles se déversent l’une dans l’autre, c’est une seule et c’est permis ; sinon ce sont deux et c’est tréfa.
אם נקבוה ולא היו שופכות זו לזו ואח"כ נפחו זו ועלתה גם חברתה בנפיחה זו או שהטילו מים באחת מהן וע"י כך נתמלאת גם חברתה מים כשרה:
Si on les a percées et qu’elles ne se déversaient pas l’une dans l’autre, puis qu’on a gonflé l’une et que l’autre s’est aussi soulevée par ce gonflement, ou qu’on a versé de l’eau dans l’une et que l’autre s’est aussi remplie — permis.
אף על פי שהן שתי מרות גמורות רק שבמקום דיבוקן בכבד כמו רוחב אצבע היו כאחת כשרה אפי' אי לא שפכי אהדדי והוא הדין אם מתחלתן הן שתים ובסוף הן מתערבות ונעשות אחת כשרה:
Même s’il y a deux vésicules bien distinctes, si à l’endroit de leur attache au foie elles ne font qu’une sur environ la largeur d’un doigt — permis, même si elles ne se déversent pas l’une dans l’autre. De même si elles commencent doubles et se réunissent à la fin en une seule — permis.
היו שתי מרות בכבד אחת הנה ואחת הנה וסמפון אחד שופך מרה לשתיהן וכשאדם זוקף האחת חוזרת ליחה למקום שהסמפון מחלק מרה ושופך לשתיהן אבל כשהן שוכבות כדרך שהן עומדות בחיי הבהמה אין שופכות זו לזו יש להכשיר בבהמת ישראל: הגה מרה הניכרת מעבר לעבר של כבד אי שפכי להדדי חדא היא וכשרה (כך פי' דברי המרדכי שהביא איסור והיתר הארוך כלל נ"ב ד"ט) ואי לא שפכי להדדי טריפה:
Deux vésicules sur le foie, l’une ici et l’autre là, et un seul conduit verse de la bile dans les deux : quand on dresse l’une, l’humeur revient à l’endroit où le conduit partage la bile et se verse dans les deux ; mais quand elles sont couchées comme de son vivant, elles ne se déversent pas l’une dans l’autre. On peut autoriser cela pour une bête d’Israël. (Rema : Vésicule visible de part en part du foie : si les deux côtés se déversent l’un dans l’autre, c’est une seule et c’est permis ; sinon — tréfa.)
יש מיני עופות שאין להם מרה כמו תורים ובני יונה ואין לאוסרן כיון שכל המין כך והצבי אין לו מרה בכבד אבל יש לו למטה סמוך לזנבו: הגה מי שבא לפניו עוף שאינו מכיר מינו ולא נמצא לו מרה אין אומרים ודאי כל מינו אין להם מרה אלא אמרינן מסתמא יש לו מרה עד שיודע שמין זה אין לו מרה (תשובת רשב"א סימן ק"ח):
Il est des espèces d’oiseaux qui n’ont pas de vésicule, comme les tourterelles et les pigeonneaux : on ne les interdit pas, puisque toute l’espèce est ainsi. La gazelle n’a pas de vésicule au foie, mais elle en a une plus bas, près de la queue. (Rema : Qui a devant soi un oiseau dont il ne connaît pas l’espèce, et qui n’y trouve pas de vésicule, ne dira pas que toute l’espèce n’en a pas : on dit qu’il en a une, jusqu’à ce que l’on sache que cette espèce n’en a pas.)
גרעין שנמצא במרה אם היה כמו גרעינה של תמרה שאין ראשה חד מותרת ואם ראשה חד כגרעינה של זית אסורה שהרי ניקבה אותה כשנכנסה וזה שלא יראה הנקב מפני שהוגלד פי המכה: הגה וכל שכן אם נמצא מחט או קוץ במרה דטריפה (או"ה ור"ן ורמב"ם עד"מ וב"ח ומהרש"ל פא"ט סי' מ"ט וסוף ש"ד):
Noyau trouvé dans la vésicule : s’il était comme un noyau de datte, dont la tête n’est pas pointue — permis. Si sa tête est pointue comme un noyau d’olive — interdit, car il l’a percée en entrant, et l’on ne voit pas le trou parce que l’orifice de la plaie s’est refermé. (Rema : À plus forte raison si l’on trouve une aiguille ou une épine dans la vésicule — tréfa.)